פרשת השבוע וברכת המזון
שלומות לרב.
1. כשאני מסתכל על תמונות לוחות הברית, אני רואה את החלוקה ל 5 בצד ימין ו 5 בצד שמאל. שמתי לב שבצד שמאל, כל הדיברות הן בין אדם לאדם ואילו בצד ימין הן בין אדם לקב"ה. זאת מלבד דיברה אחת בצד ימין (החמישית – כבד את ….). למה יוצאות הדופן הזאת ? למה נכנסה מצוות כיבוד הורים לתחום של בין אדם למקום ?
2. בברכת המזון, לקראת הסוף, ישנו המשפט – 'הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח ולחיי העולם הבא: מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו……'. שאלתי היא – מי הוא מלכו. יש פתח מתחת ל מם של מלכו, כלומר אני מפרש את מלכו כמלך של מישהו. המשפט מדבר על הקב"ה (אם אני מבין נכון אזי הרחמן הוא הקב"ה). אם כך הוא, אזי ברור שאין מציאות של מלך מעל הקב"ה. אז מי זה המלך הזה ? האם הכוונה למלך מטעם הקב"ה (למשל המשיח) ? ואם כן מה הענין לדבר על להגדיל את ישועותיו של המלך הזה ? או שהכיוון הוא לגמרי אחר מנסיון הבנתי ?
תודה רבה
אסף שלום וברכה
- אתה צודק וניכר שאתה ניחון בראיה חדה, אכן המפרשים מבארים שכיבוד אב ואם אינו מצות שבין אדם לחברו אלא מצות שבין אדם למקום, משום שאדם שמכיר טובה למי שיצר אותו, מכבד את הבורא ואת הוריו, ואדם שאינו מכיר טובה, בועט גם בהוריו הביולוגים, וגם בבורא יתברך.
- אכן גם כאן אתה צודק והבנחת שיש כאן דבר מעניין. בעצם אנחנו מבקשים בקשה הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח ולחיי עולם הבא. ובזה נגמרת הבקשה. לאחר הבקשה אנחנו אומרים פסוק שמעורר אותנו והוא סגולה לקרב את ביאת המשיח, הפסוק הוא חלק משירתו והודאתו של דוד המלך, אשר ממנו יצא מלך המשיח, וגם הוא עצמו נקרא משיח, והוא מודה להשם שהוא מגדיל את הישועות למלך של השם, ועושה חסד למשיח השם. כלומר לדוד ומלך המשיח שהם המלכים והמשיחים שהשם העמיד. שירה זו כתובה גם בשמואל ב' פרק כב פסוק נא, וגם בתהילים פרק יח פסוק נא. [הזכרת הפסוק היא בדיוק כפי שבהמשך אנחנו אומרים את הפסוקים של 'יראו'].
ברכה והצלחה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א