אתמול למדנו כי כיום אין לסמוך בקבלת לשון הרע על אדם שנאמן עליו כבי תרי. מה הדין אם כן במשגיח כשרות, משגיח בישיבה וכיוצא בזה, שצריך לדווח לממונים עליו? – האם מותר להם להאמין לדבריו?
בביאורים ומוספים של 'דרשו' מביאים בזה את דברי הפוסקים, שמותר למי שמינהו [-המנהל או הרב] להאמין לדבריו לגבי קלקול שאירע, ואף שאינו אלא עד אחד, וזאת כיוון שמינוהו לכך, עיי"ש בביאור הדבר.
בהקשר לכך מובא נידון נוסף ב'ביאורים ומוספים' שם: משגיח בכולל הממונה לספר למנהל הכולל על שמירת הסדרים של האברכים כדי שיידע כמה לשלם להם – האם אין בכך לשון הרע? דעת הגר"ש הומינר, שאם הסדר הקבוע הוא שכל היעדרות גורעת מהמלגה, אין בכך לשון הרע, שהרי אין מגיע להם תשלום על שעות אלו, ואף האברכים בעצמם חייבים לדווח על כך. אולם אם הדבר תלוי בשיקול הדעת של המנהל, טוב שהמשגיח יחקור קודם מהי סיבת ההיעדרות, ואחר כך ישקול בדעתו איך ומה לומר למנהל, וצריך זהירות שלא להיכשל באיסור.