זמן עשיית עירוב חצרות
* 'עירוב חצרות' חל בכניסת השבת, ולכתחילה יש לעשותו לפני תחילת 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה. ובדיעבד, ניתן לעשותו עד לסוף בין השמשות, ואף לברך עליו.
* נחלקו הפוסקים בנוגע לאדם שקיבל על עצמו 'תוספת שבת', האם יכול לעשות עירוב חצרות בזמן התוספת.
* כשחל יום טוב בערב שבת, יש לעשות את עירוב החצרות לשבת ביום חמישי, שהוא ערב יום טוב. וכן אם חל יום טוב בימי חמישי ושישי, יש לעשות את העירוב ביום רביעי. ואם שכח לערב בערב יום טוב, אסור לערב ביום טוב עצמו.
'שיתוף מבואות' בעיר המוקפת בחומה או ב'עירוב'
* עיר השייכת לרבים, ומוקפת בחומה, או ב'עירוב' כדין, וכן תיקנו את רשויות הרבים שבהּ בדלתות, כדין – ניתן לעשות בה 'שיתוף מבואות' לכלל העיר, יש להותיר לפחות חצר אחת, ובית בתוכה, שלא יכָללו בשיתוף המבואות. והמנהג מקדמת דנא, שלא לשייר חצר ובית של יהודי אף בעיר השייכת לרבים; והפוסקים כתבו טעמים שונים לדבר.
* עיר השייכת ליחיד, או שהיתה שייכת לו בעבר, וכן עיר של רבים שאין בה רשות הרבים מדאורייתא – הואיל והורגלו לעשות שיתוף מבואות לכל העיר כאחד, הריהי נחשבת כחצר אחת, שאין העירוב חל בה אלא אם כן כל דייריה משתתפים בו, ולכן חובה לעשות שיתוף מבואות לכל העיר כאחד, ולא ניתן לחלק את מבואותיה למספר 'שיתופים'. אולם, 'מבוי' בעיר כזו שעשו בפתחו 'תיקוני חצר', כפי שיפורטו להלן – הריהו מופרד בזה משאר חלקי העיר, וניתן לעשות בו שיתוף מבואות לעצמו.
* עיר המוקפת חומה או בתיקון עירובין, ואין בה רשות הרבים מדאורייתא – לדעת השולחן ערוך, ברחוב הראשי של העיר, שהמבואות מובילים אליו, והוא מוביל אל מחוץ לעיר, לא ניתן לבצע הפרדה באמצעו על מנת לחלק את העיר לשני שיתופי מבואות, כי אם באמצעות מחיצה של ממש. ולדעת הרמ"א, הפרדה לרוחבה של רשות הרבים, אפשרית אף באמצעות 'לחי' או 'קורה'; ויש אומרים שניתן לבצעהּ באמצעות 'תיקוני חצר' בלבד. ולכתחילה ראוי להחמיר כדעת השולחן ערוך, המובאת לעיל.
הלכות שונות
* בשכונות שבהן הבתים שייכים למדינה, לא ניתן לשכור את רשויותיהם של הגויים – לצורך 'עירוב חצרות' – מידי ראשי המדינה ופקידיהם, כיון שאין להם רשות להשתמש בבתים. ואם בשעת חירום יש להם רשות להשתמש בבתים – פעמים שניתן לשוכרם מהם. אולם, בזמננו, במדינות המתוקנות, אין כמעט מציאות שלזרועות השלטון, כולל המשטרה והצבא, יש רשות להיכנס לרשויות פרטיות ולהשתמש בהן, ואפילו בשעת חירום. ולכן, מעיקר הדין לא ניתן לשכור את רשויות הגויים מאנשי השלטון. ויש שהקלו בכך בשעת הדחק. ויש אומרים שניתן לשכור את רשויות הגויים מחברות המים והחשמל.
* רשות הרבים, היא דרך הרבים שרוחבהּ שש עשרה אמה לפחות, ועוברת בעיר השייכת לרבים, ויש לה שני פתחים, משני עבריה, שנכנסים בזה ויוצאים בזה.