השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
כיצד יעשה כאשר רוצה לתקן את הכותל להתיר בטלטול בשני צידי הפירצה? • מה הדין באופן שתיקן ע"י פס פחות מי' טפחים? • ובאיזה אופן צריך לתקן ע"י צורת הפתח? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ג סעיף א' – סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מן התורה, כל מקום שהוא לא רה"ר, מותר לטלטל בו, מקום שמוקף בג' מחיצות, הוא ודאי לא רה"ר, ובבה"ל מביא שיטות שהוא נחשב לרה"י, ומן התורה מותר לטלטל בו, ומדרבנן גזרו על מבוי שעל חצר שיש בהם ג' מחיצות, וברוח הרביעית הם פרוצים לרה"ר או לכרמלית, שיהיה אסור לטלטל בהם ביותר מד' אמות עד שיעשה תיקון ברוח הרביעית, וטעם האיסור הוא, כיוון שהם דומים קצת לרה"ר, והתיקון לזה מבואר בסעיף ב'.
כותל חצר שנפרץ לגמרי לרה"ר או לכרמלית עד י' אמות וכ"ש בפחות מי', הוא צריך תיקון ע"י שיקח פס ד' טפחים העשוי מעץ או מתכת וכדומה, ויעמיד אותו בצד אחד של הפירצה, ועי"ז מתקן את החצר ומותר לטלטל בה, וכל זה אם רוצה לתקן בצד אחד בלבד שאז מעמיד באותו צד דבר חשוב, אבל אם הוא רוצה לתקן בשני צידי הפירצה, מספיק אפילו פס של משהו בשני הצדדים, דהיינו, שיניח שם עמודים קטנים בשיעור של משהו.
הפס' ד' בצד אחד של הכותל הפרוץ, או שני משהויין בשני צדדי הפירצה, א"צ דווקא לבנות אותם לשם תיקון, אלא גם אם הכותל נפרץ, ונשאר ממנו שיעור של ד' טפחים בצד אחד, מועיל לתקן את החצר, וכן אם הכותל נפרץ ונשאר שני משהויין מהכותל בשני הצדדים שלא נפרצו, הם מועילים לתקן את החצר.
צריך שהתיקון יעשה בפס שיש בגובהו י' טפחים, דאל"כ אין עליו שם של מחיצה.
כותל שנפרץ במילואו, גם אם הפירצה קטנה שאינה בשיעור ד' טפחים, אבל כיוון שזה במילואו ואפילו ברוב הכותל שהפרוץ מרובה על העומד, זה כבר אוסר את כל החצר בטלטול וצריך תיקון, אא"כ העומד מרובה על הפרוץ, שאז רובו ככולו ונחשב כמי שהכל סתום.
א"כ יש ג' אפשרויות כדי לתקן את הכותל הפרוץ:
א. ע"י שמעמיד פס ד'.
ב. ע"י שמעמיד שני משהויין.
ג. בעומד מרובה על הפרוץ.
אם יש בפירצה יותר מי' אמות, אפילו שאינה במילואה, היא מבטלת את הכותל, וצריך לתקן אותה ע"י צורת הפתח.