- המעצר בעתלית, ושינוי שם המשפחה על ידי הפקידים הבריטיים
סיפר רבינו, שכשהגיע לארץ ישראל לקחו אותו האנגלים למחנה 'עתלית', משום שחשבו שהוא מרגל ויש לו מידע בטחוני. אחרי שלושה ימים, אחר שפרסמו את שמות הבאים, הגיעו לשם אחות אשתו ובן דודו, והוציאו אותו משם. שמו של רבינו היה שטיימן, בלי נו"ן, אולם הפקידים הבריטים אמרו שאין כזה שם, ושינו זאת ל'שטיינמן', ומכאן ואילך שינה רבינו את שם משפחתו כך.
- הרכוש והחפצים הופצצו על ידי המצרים ואבדו בים
בעת העליה לא היתה לו אפשרות לקחת איתו את כל חפציו, ורק לאחר זמן כשהתאפשר הדבר, שלח לו הגר"מ סולובייצ'יק את חפציו בתוך ארגזים באניה. אך כשהאניה הגיעה סמוך לארץ ישראל, הפציצו אותה המצרים. היו לו שם מחברות חידושי תורה, כתבי יד וספרי קודש, והכל אבד בים. בין השאר היו שם מכתבים מהגרש"ז ריגר, וכן ספר 'אמרי משה' שהיה עותק נדיר, ספר 'יסוד ושורש העבודה', ספר 'עונג יו"ט' ועוד.
- העניות הגדולה בתקופת המגורים בפתח תקווה
בתחילה התגורר רבינו תקופה קצרה אצל אחות אשתו בפ"ת, ואח"כ עברו לרח' פיק"א בדירת מחסן של שומר תחנת אוטובוסים מר פיבין, שהשכיר להם חצי מחסן. כשירדו גשמים היו המים מגיעים עד המיטות, וחיו באותה תקופה בעניות עצומה. דוגמא אחת סיפר רבינו, שרק לעשירים היתה אפשרות לקנות בקבוק יין שלם לשבת, והוא היה קונה יין בכוסות, אצל אברך אחד שהתגורר ברחוב 'שטממפר'. כמו כן היו קונים רק חצאי לחם, ודג אחד של הרינג חתכו לשלוש חתיכות…
בפ"ת היה רבינו מקורב מאוד אצל הגה"צ רבי אליהו דושניצר זצ"ל, והיתה לו קביעות ללכת עמו לטייל כל לילה, ובכל שבת מסעודה שלישית עד מעריב של צאת כוכבים. ומפי השמועה שמענו, שבאותה תקופה היה רבינו נכנס אצל הגאון המקובל רבי עובדיה הדאיה זצ"ל מח"ס 'ישכיל יעבדי', ולמד ממנו קבלת הספרדים, אולם לא ידועים דברים ברורים על כך.
- הביקור הראשון בירושלים
סמוך לעלייתו ארצה, בחודש תמוז תש"ה הגיע רבינו לירושלים לצורך כמה סידורים דחופים, ונכנס למרן רבינו הגרי"ז. מיד שאלו הגרי"ז האם כבר היה בכותל המערבי, ושלח את בניו הגרי"ד והגר"ד שילכו עמו לכותל [והראו לו אז את החורבה], וכמו כן שלח את בנו הגרי"ד שיסייע לו בכל מה שהוצרך במשרדי הממשלה ועוד.
בין השאר ליווה אותו הגרי"ד לביתו של הרבי מבעלזא, כדי להעביר לידיו פדיון בסך 100 דולר (סכום עתק בימים ההם) ששלח עמו הרב הנגיד רבי לייביש רובינפעלד זצ"ל, שהיה ראש הקהל בלוגאנו, והיה השושבין בחתונת רבינו, ודאג לו הרבה מאוד בהיותו בשווייץ. הם הגיעו לבית האדמו"ר באישון לילה, ולא רצו לתת להם להיכנס, ואחר שאמר הגרי"ד את שמו נתנו להם להיכנס.
כשנכנסו היתה ידו של האדמו"ר עטופה במגבת, שעמה נתן לאלו שבאו מקודם את ידו לשלום, וכשראה אותם הוריד את המגבת ולחץ את ידם ללא מגבת. והעיד רבינו, כי שכשנתן את הכסף להאדמו"ר זצ"ל בידו, ניכר היה באדמו"ר זצ"ל שלא הכיר צורת מטבע.
- הפטור משמירה בכפר סבא והמאסר בבית ליד
כשנתמנה רבינו לראש ישיבת 'חפץ חיים' בכפר סבא, בתחילת קיץ תש"ו, עבר לגור שם, ומאחר שהיו גרים שם בקירוב לכפרים הערבים, היתה שם תורנות לשמירה בלילות, אבל התושבים פטרו את רבינו משמירה, לאחר שראו את מעלתו וקדושתו, ואמרו שאין צריך בשום אופן שישמור בלילה אלא שימשיך בלימודו.
בתקופה ההיא היו צריכים כל האברכים הנשואים לבוא לצבא לכמה שבועות בשנה, ורבינו לא הגיע, ולקחו אותו למעצר בבית הסוהר 'בית ליד', ושם היה אסור כשבוע ימים, ואח"כ השתחרר.
(מתוך גיליון 'כאיל תערוג')