"זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ… וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם, וְנִטְמֵתֶם בָּם… וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים" (ויקרא י"א, ב'-מ"ד)
לשון 'חיים' לפי שישראל דבוקים במקום וראויין להיות חיים, לפיכך הבדילם מן הטומאה וגזר עליהם מצוות.. (רש"י)
הולכים ברחוב ומראים לילד כלב או חתול האם זה משפיע לא טוב לראות חיות טמאות?
על פי קבלה יש למעט בכך להסתכל על חיות טמאות (הובא בספר קב הישר פ"ב).
ידוע סיפור הסייעתא דשמיא שהיה לרבנו בעת לימוד דיני חגבים והוא מובא בזאת בנוסח הנכון והמדויק מפי הרבנית ע"ה.
שאלתי פעם את רבנו, מספרים שכשחיבר הרב שליט"א קונטרס 'קרני חגבים' היה מעשה בזה, מהו המעשה? וכי אני יכול לזכור מה שהיה לפני 100 שנה?!
ושוב שאלתי את הרבנית, וסיפרה לי: גופא דעובדא הכי הוי, כשחיבר הספר הנ"ל הבאתי לו מהמורה השכנה הרבנית רייכמן תחי', שהיא מורה לטבע, ספר ששם יש בענין חגבים, אבל גם אחר העיון בספר הנ"ל עדיין נשאר לו פרט מסוים שלא היה ברור לו. והנה לפתע, באמצע סעודת שבת הופיע חגב, ועמד על השולחן, וכשהלך החגב אמר, שהתברר לו הפרט שהיה חסר לו כדי להבין. הייתי נוכחת בעצמי אז על יד השולחן, כשאירע הדבר.
סיפור, והכרעה עתידית בצדו
בעל תשובה שגידל זקן והורי אשתו חופשיים בדרום אפריקה, מאד כואב להם הזקן שלו, והוא הציע להם עסקה: אני אוריד את הזקן, ואתם תכשירו את המטבח. הם אמרו לו שלהכשיר את המטבח הם לא מוכנים, אבל מבטיחים לקנות בשר כשר.
גם זה דבר חשוב בפני עצמו, שהם יאכלו בשר כשר, גם אם לא יכשירו את המטבח לחלוטין, וממילא שיוריד את גידול זקנו משום זה.
בעל תשובה בתחילת הדרך עורך מסיבה עם סעודה, יש לפניו אופציה לב' אולמות א' אולם המחלל שבת אבל יכול להביא קייטרינג כשר למהדרין, ב' אולם שלא מחלל שבת וההכשר 'רבנות'?
וודאי שבאולם הראשון, כי באולם האחר הרי האוכל לא כשר, ובראשון האוכל כשר ומה עניינו אם מחלל שבת.
נכנס מאן דהוא ושאל למה ה' שלח גזירה רעה כזו של גיוס בני ישיבות, הנה לגבי חנוכה כתוב בחז"ל שהתרשלו ב'עבודה' אז נלקחה 'עבודה'.
נראה שלא לומדים תורה כמו שצריך וחסר בהתמדה, רבי חיים עוזר זצ"ל אמר כך בשעתו לגבי גזירת השחיטה, כי זלזלו במאכלות אסורות לכן באה גזירת השחיטה.
אמרתי לרבינו: בשיעור שלי משתתף בחור נפלא ממשפחה טובה, לומד ומתפלל טוב ובאלול למד טוב מאד, והנה עתה פתאום אומר שלא מבין את השיעור וכן בלימוד בשעת ה'סדר' לא תופס הגמרא. דברתי איתו לחפש הסיבה, אפשר כך אפשר אחרת, ולא הצליח לעלות על סיבת הדבר כלום. מה לעשות?
אפשר שאכל מאכלות אסורות וצריך לקבל עליו שמירה וזהירות במאכלות אסורות.
איך זה יתכן והוא מבית טוב ויראי שמים? יתכן שלא עישרו כאשר היה צריך לעשר (ואכל טבלים). הנה זקן אחד בן 90 בא אלי וסיפר שכשהיה בחור נסע לישיבה ללמוד, ושם בישיבה היה נהוג שנתנו לצעירים בחור שילמד עמהם ויחזור איתם, והיה נקרא 'א'חוזר בחור', והוא זוכר שכאשר אביו בא לישיבה והתעניין מפי הבחור על בנו, הוא אמר עליו שהוא כשרוני ולומד בהתמדה ואם ימשיך כך יהיה תלמיד חכם.
ופעם אחת בא לביתו ליום טוב, וכשחזר לישיבה לא תפס כלום בתורה, ושכרו בעדו 'מלמדים' ועשו הכל אך לא תפס כלום, אבל בדברים אחרים שאינם תורה היה מצוין כגון בחשבון וכדומה. וכך עד היום לא יודע כלום ללמוד גמ' וכשמגיע לגמרא ראשו מטומטם.
ואח"כ נשא אישה וכל בניו ת"ח אך הוא לא תופס כלום. והנה הזדמן לידו ספר "ירושלים של מעלה" ושם מסופר עם רע"א שהיה ספור כזה ורע"א אמר שהוא משום שנכשל במאכלות אסורות, וציווה לו לנסוע לארץ ישראל.
ונזכר הזקן שבשעתו כאשר בא הביתה ליו"ט שכנו כיבדו בחתיכת בשר..(וליקק מעט) והביא הביתה קצת ואביו מאד צעק עליו וזרק את הנשאר, ונזכר שאם כן אפשר שמה שקרה לו זה מחמת כך. ובא אלי לספר את כל הנ"ל ולברר איזה תיקון. אמרתי לו: מה אני יכול לומר לך, אפשר שתתענה יום אחד ובזה יתוקן הדבר. ואמר כי קשה לו מאוד להתענות אבל יתאמץ מאוד וישתדל להתענות.
בשכונה בירושלים רב המקום הודיע לתושבי השכונה להכשיר את הכלים, כי התברר שבמליחת העופות היתה בעיה, והאברכים מאוד דואגים על טמטום הלב, מה יעשו כנגד זה? אם על פי דין היה מותר להם לאכול אין טמטום.
וכי כיצד הם יכלו לדעת מזה? אם אכן היה שייך שידעו מכך, זה מטמטם, אבל אם לא היה שייך שיידעו, הדבר תלוי אם באונס יש טמטום. (עי' מש"כ רבנו באורחות יושר סי' י"ג)
בעת טעימת רבינו פת שחרית אמרתי: הוי עובדה, יהודי פרוש מעסקי העולם, שמעולם לא ביקר בבנק. יום אחד בהכרח מיוחד הלך לבנק וניגש לפקיד עם ת.ז. ושמו, אמר לו הפקיד: אני זוכר אותך שנים רבות וכל 'תפילה זכה' אני מוחל לכולם חוץ ממך… היהודי השתומם, והפקיד הסביר לו: אני נכנסתי לישיבת גייטסהד והתיישבתי בשולחן בחדר אוכל ואתה אמרת לי 'זה מקום של בחורים מבוגרים וצא מכאן', וזה מאוד פגע בי, ואני לא יכול למחול לך. היהודי ביקש, התחנן ופייס אותו, והוא מחל לו. אשתו של הפוגע רצתה להביא לו גם מתנה לפייסו עוד, ולמחרת באה לבנק והתעניינה עליו, ואיננו. היא שאלה את המנהל שאמר כי אין כזה עובד בבנק ואינו מכיר כזה שם בעובדים, אלא שיום אחד היה חסר עובד אחד והמנהל ביקש מהמרכז לשלוח פקיד ליום, וכנראה שזה היה הפקיד ההוא.
בימים שלמדתי בישיבה בפתח תקוה, גם כן היו מקומות מיוחדים למבוגרים, והיו גם חילוקי דרגות, וזכרוני שדנו אז האם הם מצטרפים לזימון אתנו כי אינם רוצים לאכול עם האחרים… ובספסל שלי היה בחור מבוגר שלא דיבר איתי מילה אחת, ולימים נהיה משולח, והוא בא לבקש כסף, ואז כן היה מותר לו לדבר איתי…
(מתוך הספר 'כל משאלותיך')