מֵהלכות הרחיצה ביום טוב
* רחיצת הגוף – במקלחת, או באמבטיה ביתית – במים שחוּממו בערב יום טוב – לדעת השולחן ערוך, מותרת כרגיל; ולדעת הרמ"א, אסורה.
* איסור הרחיצה ביום טוב, הוא רק במים חמים, ולא במים פושרים. והפוסקים כתבו הגדרות שונות למידת החוֹם של מים פושרים.
* בזמן שקוּימו דיני טומאה וטהרה, נאסר לטבול כלי טמא בשבת וביום טוב, משום שהדבר נראה כ'תיקון' הכלי. אולם, טבילת אדם טמא היתה מותרת, כיון שאינו נראה כ'מתקן', אלא כרוחץ להנאתו.
עשיית מלאכת 'אוכל נפש' ביום טוב לצורך גוי או בעלי חיים
* אסור מדאורייתא לעשות ביום טוב מלאכת 'אוכל נפש' ביום טוב לצורך גוי; ועקב כך, אסרו חכמינו ז"ל להזמין גוי לסעודה ביום טוב, מחשש שיבשלו מאכלים במיוחד עבורו, אבל מותר לשלוח לביתו של גוי אוכל שהוּכן לצורך ישראל; ובתנאי שהדבר אינו כרוך באיסור מלאכת 'הוצאה'. וכן אסור להזמין לסעודה ביום טוב יהודי מומר. ו'תינוק שנשבה', אינו נחשב כמומר. ובנוגע לחילונים שבזמננו – יש שכתבו שאין דינם כתינוק שנשבה, ובפרט בארץ ישראל; ויש שכתבו שצריך לדון בכל מקרה לגופו, ובמקרה של ספק, ניתן להקל ולהזמינו.
* גוי המשמש בבית ישראל כמשרת, מטפל, וכדומה, מותר להזמינו להצטרף לסעודת יום טוב שהוכנה עבור בני הבית.
* בית מלון השייך לישראל, יש שהורו, כי אסור לארח בו גויים ביום טוב, כיון שבית המלון מפרסם את עצמו, ומעונין שיגיעו אליו אורחים, והרי זה נחשב כאילו הזמינו את הגויים לסעודה ביום טוב.
* למרות שאסור לישראל לבשל ביום טוב עבור גוי, מותר לומר לגוי לבשל עבור עצמו, או עבור גוי אחר, ביום טוב; משום שמלאכת הבישול היא דבר המותר לישראל ביום טוב לצורך ישראל.
* אסור לעשות מלאכת אוכל נפש ביום טוב לצורך בעלי חיים, בין כאלו שהזנתם אינה מוטלת על האדם, ובין כאלו שהזנתם מוטלת על האדם.
מֵהלכות יום טוב
* לדעת פוסקים רבים, עישון סיגריות אינו נחשב לדבר 'השווה לכל נפש', ואסור ביום טוב; ויש חולקים. ובזמננו, שהמוּדעוּת לנזקי העישון הולכת ומתרבה – יתכן שאף לדעת הפוסקים שהקלו בזמנם, אסור מדאורייתא לעשן ביום טוב.
* המצית ביום טוב אש בעזרת גפרור שהודלק מִנֵר – לא ישליך מידו את הגפרור באופן שכיבויו ודאי, אלא יניח את הגפרור בעדינות על גבי משטח כלשהו, ויכבה מאליו.
* אסור להניח, או להתיז, בשבת וביום טוב, בושם וכל דבר שמטרתו לתת ריח טוב, על גבי בגד, על מנת להכניס בו את הריח; משום ש'מוליד' ריח בבגד, והדבר דומה לעשיית מלאכה.
מֵהלכות 'מוקצה'
* 'מוקצה', אסור בטלטול, אבל מותר בנגיעה. ונחלקו הפוסקים אם ההיתר לנגוע במוקצה הוא גם כאשר הנגיעה היא לצורך המוקצה; ומדברי המשנה ברורה נראה, שנקט כדעת המקֵלים.
* ספק מוקצה, אסור בשבת, למרות שהאיסור הוא רק מדרבנן, ו'ספקא דרבנן לקולא'; משום שהוא 'דבר שיש לו מתירין'.