השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מהם התנאים להגדיר מבוי הפרוץ לחצר כמבוי שאינו מפולש? • מה הדין כאשר מבוי נפרץ למקום שמוקף במחיצות יותר מסאתיים? • וכיצד יתכן ששפת הים נחשבת כמחיצה למבוי? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ה סעיף ג' (בחלקו השני) – סעיף ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מבוי שנפרץ לחצר, והחצר נפרצה לרה"ר, האם המבוי מוגדר כמפולש ואז צריך לתקן אותו בצורת הפתח, או שמכיוון שהמבוי עצמו לא נפרץ באופן ישיר לרה"ר, הוא לא מוגדר כמבוי מפולש, ומספיק לתקן אותו בלחי או בקורה?
מבואר בשו"ע, שכאשר ערבו בני החצר עם בני המבוי, והמבוי נפרץ לחצר והחצר לרה"ר, אם הפירצה של המבוי לחצר היא בצד החצר וכהמשך לכותל החצר, בכל מקרה גם אם הפירצה של החצר לרה"ר לא מכוונת כנגד פרצת המבוי לחצר, זה מוגדר כמבוי מפולש, וכדי שהמבוי לא יחשב כמפולש, צריך שהפירצה של החצר לרה"ר לא תהיה מכוונת כנגד פרצת המבוי לחצר, וגם כאשר פרצת המבוי לא כנגד פרצת החצר לרה"ר, אבל אם פרצת המבוי היא מהצד, זה נחשב כמו שהיא כנגד פרצת החצר לרה"ר, וגם כאשר פרצת המבוי לחצר היא באמצע, ופירצת החצר לרה"ר אינה כנגד פרצת המבוי לחצר, אבל אם החצר היא של יחיד, חוששים שמא הוא יבנה בחצר בתים, ואז הפרצה של המבוי לחצר תהיה מן הצד, סמוך לכותלי הבתים, ואז אע"פ שפרצת החצר לרה"ר לא מכוונת כנגד פרצת המבוי לחצר, זה נחשב שהיא מפולשת.
נמצא א"כ, שאם אנחנו רוצים להגדיר מבוי פרוץ לחצר כמבוי שאינו מפולש צריך שיתקיימו כמה תנאים:
א. פרצת החצר לרה"ר לא תהיה מכוונת כנגד פרצת המבוי לחצר.
ב. פרצת המבוי לחצר לא תהיה מהצד.
ג. גם אם היא מהאמצע, אבל החצר צריכה להיות של רבים, כי אם היא של יחיד, חוששים שמא יבנה בה בתים.
מבוי שנפרץ למקום שמוקף במחיצות יותר מסאתיים, נחשב כמו שנפרץ לכרמלית, וצריך תיקון של צוה"פ, ומוסיף המ"ב, שאפילו שיש גיפופים של הכרמלית זה לא יועיל להתיר את המבוי.
אומר המ"ב, מבוי שכלה לים, אם בים או בנהר שהמבוי כלה אליו, יש מתלקט עשרה תוך ד' אמות, שפת הים נחשבת כמחיצה והמבוי לא צריך שום תיקון, ואם אין מתלקט בשפה הסמוכה למבוי, אלא בצד השני של הנהר, אם יש הפסק של י' אמות, לא יועיל, כי זה מוגדר כפרצה, וגם אם אין הפסק של י' אמות, יש חשש של מראית עין שאנשים יחשבו שמבוי אפשר לטלטל בו גם כאשר אין לו תיקון ברוח הפרוצה, כי אנשים לא יחשבו שסומכים כאן על שפת הנהר שבצד השני.
המבוי עד הקורה או הלחי מותר בטלטול, ומה שתחת הקורה או כנגד הלחי, הדבר תלוי האם המבוי פתוח לרה"ר שאז מותר לטלטל גם כנגד הקורה וגם כנגד הלחי, או שהמבוי פתוח לכרמלית שאז הוא חמור יותר, שאז אסור לטלטל מתחת הקורה או כנגד הלחי, ומביא המ"ב צד, שאולי זה דווקא כאשר אין באותו מקום שכנגד הלחי גודל של ארבעה טפחים, אבל אם יש שם גודל של ארבעה טפחים, בכל מקרה אסור להשתמש שם.
המ"ב מביא שכך שיטת השו"ע, אבל הא"ר והאבן העזר חולקים וסוברים, שמותר לטלטל תחת הקורה וכנגד הלחי, גם כאשר ראש המבוי פתוח לכרמלית, ובפרט כאשר הקורה רחבה ארבעה טפחים, שאז אפשר לומר 'פי תקרה יורד וסותם', והפי תקרה מפריד בין הכרמלית לבין המקום שתחת הקורה, שאז בוודאי מותר לטלטל תחת הקורה.