מהלכות מוקצה
* חפץ שבכניסת השבת היה אסור בטלטול ובשימוש – אף אם התבטל טעם האיסור בהמשך השבת, אסור לטלטלו עד לסוף השבת.
* בנר דולק, נחשבת השלהבת כמוקצה מחמת גופו שאסור לטלטלו אף לצורך גופו או מקומו, וגם חומר הבעירה של הנר, הפתילה, הבזיך, והפמוט, אסורים בטלטול, כדין 'בסיס לדבר האסור'.
* מכשיר חשמלי שיש בו חוט לוהט, כגון תנור חימום ופלטה חשמלית: יש אומרים שמותר לטלטלו, לפחות כדין כלי שמלאכתו לאיסור; ויש אומרים שדינו כשלהבת, ואסור בטלטול.
* כלי שאינו מיועד לשמש דווקא לאיסור, אך ייחדוהו להשתמש בו לאיסור, אינו נחשב כ'כלי שמלאכתו לאיסור' כל עוד לא השתמשו בו, ומותר לטלטלו גם לצורך המוקצה עצמו.
* 'כלי שמלאכתו להיתר' שנעשה מוקצה בעיני אדם מחמת מיאוס – מותר לטלטלו כדין 'כלי שמלאכתו לאיסור'; ויש אומרים שלא השתנה דינו ממה שהיה לפני שהתלכלך.
'בסיס לדבר האסור'
* 'בסיס' המיועד בעיקר למוקצה, וכגון פמוטות ומגש קטן המיועד לנרות השבת – אף אם יניח עליו חפץ השווה הרבה יותר מהמוקצה, הריהו טפל תמיד למוקצה ונחשב כבסיסו, ואסור בטלטול.
* צלחת שהניחו עליה את נרות השבת, ו'התנה' מבעוד יום שהצלחת לא תהיה מוקצה – לדעת השולחן ערוך, מותר לטלטלהּ לאחר כביית הנרות; ולדעת הרמ"א אין התנאי מועיל.
* חפץ של היתר אשר בכניסת השבת לא שימש כבסיס למוקצה, ולאחר מכן, במהלך השבת הונח עליו מוקצה על דעת שיישאר שם עד לסוף השבת, אינו נעשה בכך בסיס לדבר האסור.
מהלכות שחרית של שבת
* נוהגים להרבות בשבת בפסוקי דזמרה, בכל מקום כפי מנהגו. ואם טעה ואמר פסוקי דזמרה כבימות החול, אינו צריך לומר את התוספות לאחר התפילה.
* מי שנאלץ לדלג בשחרית של שבת חלק מהתפילה כדי להתפלל עם הציבור, ידלג על פסוקי דזמרה, מלבד 'אשרי', ולא ידלג על 'נשמת'; ויאמר לכל הפחות: 'ברוך שאמר', אשרי, נשמת וישתבח.
* בנוסח ברכת 'יוצר אור' של שבת, משנים ומוסיפים: "הכל יודוך… א־ל אדון… לא־ל אשר שָׁבַת…". ואין לדלג על התוספות ולומר את הנוסח של ימות החול כדי להתפלל בציבור.
הלכות שונות
* העושה מלאכה בשבת בכוונה, אך אינו עושה אותה לצורך המטרה של אותה מלאכה, הרי זו 'מלאכה שאינה צריכה לגופה'. ונחלקו הראשונים בדינהּ: דעת הרמב"ם שהיא אסורה מדאורייתא; ודעת רוב הראשונים שאסורה רק מדרבנן; וכן הלכה. וכתבו ראשונים, שמכל מקום חמורה היא מלאכה שאינה צריכה לגופה משאר איסורים דרבנן.
* כשישראל נאלץ לעשות בשבת מלאכה לצורך פיקוח נפש, יש לעשותה בסדר העדיפויות הבא: א. על ידי קטן. ב. עשיית המלאכה בשינוי. ג. עשיית המלאכה בידי שניִם כאחד.
* עזרא הסופר תיקן לישראל עשר תקנות, ואחת מהן – לאכול שׁוּם בליל שבת; והאוכל בערב שבת, יצא ידי חובה. ויש אומרים שהתקנה היתה לאוכלם כשהם צלויים.