השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
אדם המסרק צמר משום איזה מלאכה חייב? • מה דין הטווה כובע בשבת? • וממה צריכים הרופאים להיזהר? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שמ"ד בסוף הסימן במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
המ"ב מונה רשימת אבות מלאכות שאותם הוא יסביר בהמשך הדברים, דהיינו, המנפץ, הטווה, המיסך, העושה שתי בתי נירין, האורג שני חוטין, הפוצע שני חוטין.
ומבארם המ"ב אחת לאחת.
א. הסורק את הצמר, או שחובט אותו לעשות ממנו לבדים, חייב משום מנפץ, אבל המנפץ גבעולי פשתן וקנבוס, חייב משום דש, כיוון שמפריד דבר מגידולו.
ב. הטווה אורך ד' טפחים מכל דבר הנטווה, חייב, ולכן הטווה צמר או פשתן, או נוצה, או שערות, או גידים וכל כיו"ב, ואפילו טווה בידיים, חייב, שהרי נאמר 'בידיה טוו', וכן מי שמכין כובע, ה"ז תולדת טווה, וחייב.
ג. העושה שתי בתי נירים, חייב, עשה נפה או כברה או שעושה רשת, ה"ז תולדת עושה נירים.
ד. דרך האורגים שמותחים החוטים תחילה באורך היריעה ברוחבה, ושניים אוחזים זה מכאן וזה מכאן, ואחד שובט בשבט על החוטים ומתקן אותם זה בצד זה, עד שתיעשה כולה שתי או ערב, ומתיחת החוטים כדרך האורגים, נקרא מיסך, וכשכופלים אותה ומתחילים להכניס השתי בערב, נקרא אורג.
ה. המיסך חייב, והשובט על החוטים עד שיתפרקו ויתקנם, ה"ז תולדת מיסך, והמדקדק את החוטים ומפרידם בעת האריגה, ה"ז תולדת אורג.
ו. אחד האורג בבגד או בקנים, או שעושים חלונות מחתיכת עץ כמו שעושים לסכך עליו, או בשערות, או בכל דבר, חייב, הקולע נימין או שערות וכל דבר, ה"ז תולדת אורג וחייב, ודווקא בתלוש, אבל הקולע שערות ראש במחובר, אינו כאורג, דאין דרך אריגה במחובר בראש וגם אין סופה להתקיים, ועכ"פ יש בזה איסור.
ז. הפוצע שני חוטים, להרמב"ם, שמוציא את השתי מן הערב או להיפך, ולהראב"ד, שחתך שני חוטים אחר אריגה מן המסכת, חייב, וצריכים רופאי ישראל להיזהר כשצריכים חוטים מפורדים לתת על המכה, ולוקחים חתיכת בגד פשתן ומפרידים החוטים, דהוי מלאכה דאורייתא, כיוון שהם מפרידים את השתי מהערב.