- מונה לשמור על נעלי הכהן ונגנבו – חייב לשלם?
נשאל מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א: בארה"ב היה כהן שהחביא כספו תמיד בנעליו, וספרדים נושאים שם כפיים והוא ספרדי, ונתן שכר לפלוני לשמור בקביעות על נעליו בעת שעלה לדוכן, ונעלמו. האם זה נחשב 'בעליו עמו', כמו שאמרו בהשואל שה'מלמד' נחשב לבעליו עמו? והשיב מרן: "שם אינו חייב ללמוד עמו דווקא, וכאן חייב לברך ברכת כוהנים" (דברי שיח נשא תשע"ח מתוך 'כל משאלותך').
- באיזה נוסח בירך אהרן הכהן 'ברכת כהנים'?
עוד נשאל מרן שליט"א: נוסח ברכת המצוות של ברכת כהנים היא: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וגו', כיצד אהרן הכהן אמר ברכה זו, הרי לא יכול היה לומר נוסח כזה? וראשית השיב כי הנוסח הזה אינו רק של ברכת הכהנים אלא של כל מצוות הכהנים, וגם באכילת תרומה, כפי שהובא ברמב"ם סוף תרומות. ולגבי אהרן הכהן ע"ה – הנה ברכת המצוות דרבנן, ואם הוא בירך, אמר: אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נשיאות כפיים. [ובצל"ח כתב שאף אם הברכה מהתורה כל אחד יכול לומר נוסח שלו, שהנוסח הוא דרבנן] (שם).
- מה עדיף: מנין עם הרבה מתפללים או מנין עם הרבה כהנים?
אם יש לו שני בתי כנסת, אחד עם יותר כהנים ופחות מתפללים, ובשני יש יותר מתפללים ופחות כהנים, מה עדיף? השיב מרן הגר"ח שליט"א: "יותר כהנים". והסביר כי יש מעלה לשמוע ברכת כהנים מעשרה כהנים, מחמת 'רוב עם', והוסיף שלאו דווקא עשרה, וגם בפחות מעשרה יש נפק"מ, בין שלושה לתשעה וכדו', וכן מעל עשרה יש נפק"מ, בין י"א לי"ט וכדו' (שם).
- איך אפשר לפעול ישועות בברכת כהנים
סיפר רבינו שראה פעם בספר [שאינו זוכר איך קוראים לו] בערך מלפני מאה שנה, שאוסף כל מילה בברכת כהנים איזה ברכה יש בכל תיבה, כגון 'ויחנך' בבנים ובנות, 'וישם לך שלום' לשלום בית, וכותב שאפשר לבקש מהכהן שיכוון עליו בברכת כהנים על הדבר שצריך ישועה, והרבה פעמים הועיל להם. ואמר רבינו – "הנה באים כל יום אנשים בבעיות של שלום בית, חשבתי שאפשר שיעשו עצה זו".
לאחר בירור נמצא הקונטרס ששמו 'חסד לאלפים' [מהרב אליהו פנחס הכהן מריינא, נדפס בירושלים בשנת תרע"א] אשר בשער הספר נכתב: "בו יבואר מדברי חז"ל סגולת 'ברכת כהנים' להשיג הצלחה לעושר וכבוד וחיים טובים וארוכים ולבטל כל רעה וזעם וצרה מן האדם, ע"י כוונת הכהנים בעת דוכנם וכו', וכן עשה השל"ה הק' זצ"ל שהיה לוי ובעת הדוכן היה מכוין להמשיך הברכות על כל משפחתו שהיו בחו"ל"… ע"ש כל דבריו. וצולם לרבינו הקונטרס והובא לפניו ואמר שלכך נתכוין.
שמע מכך רבינו הגראי"ל שטינמן זצוק"ל והתפעל מדבר זה, וכשהיה אצלו הרב דוד אליעזר בן הרב יואל קלוגמאן שליט"א אשר ידיו רב להם בהוצאת ספרי ראשונים ועוד, שאלו להגראי"ל אם יש לו עצה מה להוציא דבר נוסף, השיב להם רבינו הגראי"ל: ראשונים איני יודע, אבל יש קונטרס חסד לאלפים על ברכת כהנים שיש שם לקט מדרשים וסגולות שיש בברכת כהנים. [ושמעתי מרבינו הגראי"ל שהאמת שרצה בעצמו להדפיס קונטרס זה, אבל כיון ששאלוהו מה להדפיס, שיהיה להם המצוה], ואכן הוציאו בשנת תשס"ט בהוצאה חדשה (דברי שיח נשא תשע"ח).
- האם צריך להתקוטט עם כהן העולה לדוכן עם נעליים?
גבאי בית כנסת נכנס אל רבינו הגרי"ש אלישיב זצ"ל ושאל, שכהן אחד מתעקש לעלות לדוכן כשנעלים לרגלו, האם להתיר לו. והשיב: "להתקוטט עמו". שאלו הגבאי: "לעשות מחלוקת?" והשיב: "בדיוק למקרים כאלה נוצרה המחלוקת" (פניני אי"ש נשא תשע"ח מתוך קב ונקי ח"ב סי' לד).