השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
קרפף בשיעור סאתיים הסמוך לחצר והמחיצה המפרידה ביניהם נפלה, האם מותר להמשיך ולטלטל בקרפף? • מה הדין לעניין טלטול בחצר באופן הנ"ל? • ומה עליו לעשות כדי להתיר בטלטול בקרפף הסמוך לבית ויש בו ג' מחיצות, והבית משמש כמחיצה רביעית והוא הוקף ולבסוף ישב? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שנ"ח סעיף י"ב עד סוף הסימן במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כיוון שהאיסור טלטול בקרפף הוא רק מדרבנן, לכן הקלו בו חז"ל שיועיל בו פי תקרה אפילו בשיפוע, וכמו שלמדנו לעיל, שמקום שלא גרים בתוכו, ושטחו יותר מסאתיים, אע"פ שמדאורייתא הוא נחשב כרה"י גמור כי הוא מוקף במחיצות, ומדאורייתא כל מקום שמוקף במחיצות, אפילו שהוא מקום גדול, נחשב לרה"י ומותר בטלטול, אבל מדרבנן, כיוון שהוא גדול מבית סאתיים ואין בו דיורים, גזרו שאסור בטלטול, כדי שלא יחליפו אותו ברה"ר.
קרפף שגודלו ג' סאין, והוא בנה תקרה על שטח של סאה אחת מתוך הג' סאין, והרי יש דין של 'פי תקרה יורד וסותם', ונאמר בדין זה, שאנחנו רואים את שפת התקרה שהיא יורדת למטה לארץ, ומשמשת כמחיצה, ולענייננו שסאה אחת מקורה, נאמר פי תקרה יורד וסותם, ועי"ז ייחשב הדבר, כמו ששפת התקרה יורדת וסותמת, ומבדילה בין הסאה המקורה, לבין ב' סאין שאינם מקורים, נמצא ששטח הקרפף הוקטן לשני סאין בלבד, כי פי תקרה חילק בין הסאה המקורה לשני הסאין האחרים, ושני סאין, אין להם דין של קרפף, ואם הם מוקפים במחיצות כשרות, אפילו שאין בהם דיורים, הם מותרים בטלטול, ונתחדש, שאע"פ שאותו פי תקרה עשוי בשיפוע, ודין זה של פי תקרה יורד וסותם לא נאמר כאשר פי התקרה עשויה בשיפוע, זה הכל מדאורייתא, אבל כאן שכל האיסור של טלטול בקרפף, הוא בלאו הכי רק מדרבנן בלבד, שהרי מדאורייתא, כל מקום המוקף מחיצות, נחשב רה"י גמור בכל מקרה, וכיוון שכך, בדרבנן נאמר פי תקרה יורד וסותם גם בשיפוע.
קרפף בגודל סאתיים בלבד שמותר בטלטול, והוא סמוך לחצר, והמחיצה של הקרפף מבדילה בינו לבין החצר, אם נפלה המחיצה, הקרפף נאסר בטלטול, כיוון שמצרפים את מקום המחיצה לשטח של הקרפף, ונמצא שעכשיו גודלו של הקרפף כבר יותר מסאתיים, וקרפף יותר מסאתיים אסור בטלטול, ומוסיף המ"ב, שאוויר החצר לא עושה אותו ליותר מבית סאתיים, כיוון שאוויר החצר הוא אוויר מותר, אבל מקום המחיצה שהוא לא בכלל החצר, מצטרף לשטח הקרפף, ומגדיל אותו ליותר מסאתיים, ונאסר בטלטול, ומשמע שהקרפף הוא זה שאסור, אבל החצר מותרת בטלטול, ולכאורה מדוע, והרי החצר פרוצה לקרפף שהוא מקום האסור בטלטול, ולמה החצר לא נאסרת? ומבאר המ"ב, שמדובר באופן שמחיצת הקרפף נפרצה לגמרי, אבל מחיצת החצר לא נפרצה לגמרי, אלא היא קיימת משני הצדדים, וכגון שהחצר הייתה רחבה מהקרפף, ומחיצת הקרפף נפלה בשלימות, אבל מחיצת החצר משני הצדדים נשארו עומדים, ובאמת המ"ב אומר, שלשון השו"ע 'קרפף וחצר שנפרצו במילואם זה לזה' אינו מדויק, שהרי מחיצת החצר לא נפרצה במילואה.
המ"ב מוסיף שמדובר גם שכותלי הקרפף שהמצדדים נכנסים לתוך החצר, דאל"כ, שני המחיצות מצדדי החצר יכולים להיחשב כמחיצה גם לקרפף.
קרפף הסמוך לבית ומוקף בג' כתלים, והבית שימש לקרפף כמחיצה רביעית, והקרפף קודם הוקף במחיצות ולבסוף פתח אליו פתח מהבית, שבזה לא מועיל להתיר בטלטול, צריך להרחיק ג' טפחים מאחד המחיצות, ולבנות שם מחיצה חדשה באורך של יותר מי' אמות, ומחיצה זו מבטלת את המחיצה הישנה שנבנתה לפני הדיורין, והמקום מותר בטלטול, ואם נפלה המחיצה החדשה, חוזר הקרפף לאיסורו, שהרי המחיצות הישנות שנבנו לפני הדיורין, פסולות, ולא אמרינן שהקרפף לא חוזר לאיסורו.
מביא המ"ב בשם הפוסקים, שאם אחד מצידי הקרפף הוא כותל של בית, והכותל נפל, א"א להשתמש בכתלים הפנימיים של הבית, כיוון שהם לא נעשו לשם הקרפף.