את הסיפור הבא – על חכמתה של 'אשת און בן פלת' בת זמננו, דלינו מבין כמה וכמה סיפורים דומים שסיפרו בכירי ארגון 'ערכים' ברב-שיח מרתק עם חיים ארבלי מ'יתד נאמן' (מוסף שב"ק קורח תשע"א):
המדובר הוא בצ', בעלת תשובה שהתקדמה בדרכה ביהדות בצעדי ענק, אך אלו לא השפיעו כלל על בעלה. אדרבה, דומה היה שבכל צעד שהיא מתקדמת – הוא דווקא נסוג. חודשים ושנים של מסירות נפש ושל השקעה אינטנסיבית, הניבו את הסכמתו לשלוח את הילדים לחינוך תורני, אך בתנאי כפול ומכופל: אני מחוץ לעסק! הילדים יקבלו את החינוך שלהם, אך לא תהיה לכך כל השלכה על התנהלותו של אבא בבית.
וכך המשיכו החיים לזרום. אמא והילדים עסוקים בפרשת השבוע, ואבא צופה במכשיר המרצד. דמעות כמים הזילה האם לשינוי המצב, אך הישועה לא נראתה באופק.
ואז התקרבו ימי החנוכה. מתחילת החורף דמיינה צ' כיצד ייראה הלילה הראשון של חנוכה בביתם. האם השנה הוא כן יצטרף לחשמונאים, או ימשיך לצדד ביוונים? האם ייאות להדליק נרות, או כמו תמיד יעדיף לשקוע במשחקי הספורט של תרבות יוון?
שום תזוזה חיובית לא נראתה באופק, אך לקראת ר"ח כסלו בכל זאת השתנה משהו. הילדה חזרה מבית הספר וסיפרה, שלקראת חנוכה עומד להיערך חידון על הלכות חנוכה, והפרס הראשון – חנוכייה מהודרת.
אבא שמע על המבצע, וזה תפס אותו. לא בגלל חנוכה, כמו בגלל שאיפתו שהבת שלו תצליח בלימודים. תמיד השתדל שהיא תזכה לתנאים הטובים ביותר להצלחה בלימודים, בלא קשר לשאלה אם אלו עוסקים במקרה בנושאי דת. הילדה התחננה שאבא ישנן אתה את הלכות חנוכה, וכמו אבא טוב הוא התיישב לעשות זאת. לא היתה לו הווא אמינא להדליק נרות חנוכה, אבל את הלכות חנוכה הבת שלו צריכה לדעת!
החידון הגדול מתקרב. לילות של השקעה הניבו פרי, הילדה המוכשרת העפילה למקום הראשון, ובערב חנוכה חזרה הביתה עם חנוכייה מהודרת.
בלילה הראשון הוא ניצב שם, ולראשונה הדליק את הנרות.
ועד עצם היום הזה לא יודע הבעל מה התרחש חמישה שבועות קודם לכן…
אשת החיל שלו ביקרה במשרד בית הספר, נפגשה עם המנהלת והציעה מיוזמתה לקיים חידון חנוכה שהפרס הראשון שלו יהיה חנוכייה מהודרת…
בבינה היתירה בה נחונה, ידעה שבעלה יעשה כל מה שאפשר כדי שבתו תזכה בחידון, ומי יודע, אולי זה גם יגרום לו להדליק בעצמו נרות בחנוכייה החדשה. וה'אולי' אכן הפך ל'וודאי'…