הזנת בעלי חיים בשבת
* בעלי חיים שמזונותיהם מצויים להם בחוּצוֹת, כגון חתולים, ויונים שאינן מבויָתות – אסרו חכמינו ז"ל להניח לפניהם מזון ולהאכילם, אף כשמדובר בבעלי חיים שבבעלותו.
* בעלי חיים שמזונותיהם אינם מצויים להם, והזנתם מוטלת על בעליהם – מותר לבעליהם להאכילם בשבת; ויתכן שמותר גם לכל אדם מישראל להאכיל בעלי חיים השייכים לישראל.
* בעל חיים שמזונותיו מצויים לו, אך הורגל לאכול מזון שהאדם מניח לפניו, ולכן אינו רגיל לשוטט במקומות אחרים, ואם לא יניחו לפניו מזון כהרגלו יישאר רעב – מותר להניח לפניו מזון.
* בהכנת מאכל לבעלי חיים בשבת, מותר להפוך דבר שאינו ראוי לאכילה לראוי לאכילה, ואף שיש בכך טרחה, כדי למנוע צער בעלי חיים. אולם, דבר הראוי לאכילה לבעל החיים שלפניו, אסרו חכמים לעשות פעולה כלשהי כדי להשביחו, מפני שזו טרחה יתֵרה. ואסור לעשות אף פעולה שאין בה סרך של איסור מלאכה, ואף בסמוך לאכילתו של בעל החיים.
* כדין הכנת מאכל האדם בשבת, כך בהכנת מאכל לבעלי חיים, אסור לחותכו לחתיכות קטנות – 'דק דק', בלשון הפוסקים – משום מלאכת 'הטוחן'.
מהלכות ההנהגה עם גוי בשבת
* מלאכת 'אוכל נפש' ביום טוב, לא הותרה לצרכיו של גוי. מסיבה זו, אסרו חכמים להזמין גוי לסעודה ביום טוב, מחשש שמא יבשלו במיוחד עבורו, ויעברו בכך על איסור מלאכה ביום טוב. וכך גם דינו של יהודי המחלל שבת בפרהסיה. אולם, 'תינוק שנשבה', דהיינו, יהודי שגדל בסביבה המנותקת משמירת המצוות ואינו יודע מאומה על אודותן – מותר להזמינו.
* אסור לאפשר לגוי להוציא חפצים של ישראל, מרשותו של ישראל לרשות הרבים, בשבת, כאשר יש סבירוּת שעוברים ושבים יראוהו; מחשש שהרואים יסברו כי עושה זאת בשליחותו של ישראל.
* במקרה שיש בדבר חשש לגרימת שנאה, ניתן לאפשר לגוי להוציא חפצים של ישראל, מרשותו של ישראל לרשות הרבים דרבנן. וכן ניתן להקל בכך לצורך מצוה.
* חכמינו ז"ל אסרו לאכול לחם שנאפה בידי גוי. מן הדין אין איסור אלא בלחם שאפה הגוי לצורכו הפרטי, אבל לחם שאפה במטרה למוכרו, המכונה: 'פת פַּלְטֵר', יש שנהגו לאוכלו.
* פת פלטֵר שנאפתה בשבת אסור לאוכלהּ בשבת; אך במקום שרוב תושביו גויים – ניתן להקל בשעת הדחק, או לצורך מצוה; וכן במקרה שקיים ספק שמא נאפתה בערב שבת.
הנאה ממלאכת הגוי בשבת
* גוי שעשה בשבת מלאכה דאורייתא עבור ישראל – אסור לישראל להנות מהמלאכה בשבת; ואף במוצאי שבת, עד שיחלוף זמן המספיק לעשיית המלאכה באופן שבו עשאהּ הגוי.
* נחלקו פוסקי זמננו האם מותר להשתמש בשבת בפתח שנפתח באמצעות מפתח שהובא על ידי גוי מרשות הרבים לרשות היחיד; ויש שהקלו אף כשפעולת הפתיחה עצמה היתה על ידי עשיית מלאכה.
* אוטובוס הנהוג בידי ישראל מחלל שבת אשר יצא לדרכו בשבת: יש אוסרים לנסוע בו, ויש המקלים בשעת הדחק.