פעם דיבר איזה אברך עם הגה"צ ר' זונדל קרויזער זצוק"ל בדרכי תורה ועבודה. לאחמ"כ ביקש ממנו האברך עצה טובה – שיורה לו איזו קבלה טובה יקבל על עצמו כחיזוק בתורה.
אמר לו רבי זונדל: "אם תשמע לעצתי, הוסף נא עוד דקה אחת לסדר לימודך בכל יום".
הביט בו האברך בתמהון: "וכי מה חשיבות יש לרגע אחד בודד מתוך כל המעת לעת?"
נענה רבי זונדל ואמר לו: "אמרו חז"ל (ב"ב קכא:) שמט"ו באב 'מאן דמוסיף יוסיף', וברשב"ם (שם ד"ה מט"ו): יוסיפו לו שנות חיים – מתוך שהימים מתקצרין והלילות מאריכין, יעסוק יותר בתורה (שהרי אין עוסקים במלאכתן בלילה רק ביום).
"והנה, הרי כל הוספת ליל ט"ו על הלילה הקודם לו, אינו אלא בדקה אחת ויחידה, ועל כך עורכים שמחה רבה עד ש'לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב' (שם עמוד א)… עתה אמור לי בעצמך – האם לא ראוי לקבל 'קבלה' על דקה אחת של תורה?
(באר הפרשה)
עובדא נפלאה אירעה בעיצומה של שמחת נישואי נכדו בכורו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א [מבעלזא] – הרה"ג רבי שלום שליט"א, ממנה נוכל ללמוד עד כמה מוטל עלינו לנצל כל רגע פנוי ללימוד התורה הקדושה ושלא לבטל את הזמן חלילה.
היה זה בסיום סעודת המצוה, כאשר הסדרנים החלו לפנות את מרכז ה'שאטער' מהשולחנות והספסלים, לקראת עריכת המעמד הנשגב והנעלה של ה'מצוה טאנץ'. באותה עת עדיין ישב מרן שליט"א על גבי בימת הכבוד, כשהכל ממתינים עד שהמקום יהיה מוכן ומזומן לעריכת ה'מצוה טאנץ', ומטבע הדברים שררה במקום המולה רבה, כשקול גרירת השולחנות גורם לרעש.
בתוך כך פנה מרן שליט"א לחתן היקר שישב לצידו ואמר לו: "הלא יהודי צריך לנצל כל רגע ללימוד התורה. גם אם לא שייך להתרכז כעת כדבעי, אפשר לפחות לומר פרק 'איזהו מקומן'…"
ותוך כדי דיבור פתח מרן שליט"א ואמר את פרק 'איזהו מקומן'…
(גיליון 'אהבת תורה' – בעלזא)