"שופטים ושוטרים תיתן לך" (ט"ז, י"ח)
מראש חודש אלול עד שמחת תורה יש לנו 52 ימים ובגימטרייה 'בן'.
רצונך להיות בן של הקב"ה, בן מלך? – בחמישים ושניים הימים האלה תעבוד על עצמך. אם תעבוד על יראת שמים תהיה בן מלך!
ישנה חוברת דרשות שדרש המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל בימים הקדושים של אלול. רבי חצק'ל אמר חידוש אדיר: חמישים ושתיים פעמים כתוב בתורה על הענין של יראת שמים. מכאן, שבכל חיזוק שאדם מתחזק ביראת שמים, בכל פעם שהוא מכניע את לבו – הוא מקיים חמישים ושתיים מצוות עשה!
תחשבו במשך היום בכל חודש אלול: 'ריבונו של עולם, אני רוצה להתחזק! אני לא הייתי בסדר! לא עשיתי כך וכך, לא התפללתי כמו שצריך, אני אשתדל לכוון יותר…'. על כל מחשבה כזאת מרוויחים חמישים ושתיים מצוות!
אם אתה עובד על יראת שמים אתה נהיה בן של הקדוש־ברוך־הוא, בן של מלך! לבוא לפני המלך עם כמות כזו של מצוות מראש חודש אלול עד שמחת תורה פירושו להיות 'בן'…
בשנה ישנם חמישים ושניים שבועות, וכתוב בספרים שכל יום באלול הוא כנגד שבוע בשנה הבאה. השבוע הראשון של השנה תלוי בא' באלול. זאת אומרת שכמה שאנו מתחזקים ביום א' באלול כך יהיה לנו בשבוע הראשון של השנה. ב' באלול הוא כנגד השבוע השני, ג' באלול כנגד השבוע השלישי, וכן על זה הדרך.
כל יום בימים האלה שאתה בן מלך אתה מקבל כזו מתנה – יש לך כוח להשפיע על שבוע שלם במשך השנה! יום אחד לוקח שבוע שלם!
כשאדם יודע את הדברים הללו ומפנים אותם, כל חייו יכולים להיראות אחרת.
גבורה נובעת מהתגברות
פעם שאלו את רבי אהרן מבעלזא זי"ע, איך ייתכן שבדור שלנו אנשים אוכלים יותר טוב מפעם ובכל זאת אין להם כוח? אתה מדבר עם כל בן־אדם ושואל אותו: "מה המצב שלך?", הוא משיב לך: "אין לי כוח, אין לי כוח"… מדוע? ממה נובעת חולשה זו?
והסביר רבי אהרן מבעלזא, שהאדם מקבל כוח רק אם הוא מתגבר על היצר שלו! "איזהו גיבור הכובש את יצרו" – אתה מקבל את כוח הגבורה שלך בזה שאתה כובש את היצר! מי שמחזק את עצמו הרבה ביראת שמים יש לו כוח! רואים אנשים חלשים יושבים ולומדים עד שלוש בלילה, קמים להתפלל כוותיקין ויושבים ולומדים כל היום – ויש להם כוח! איך? הם עובדים הרבה על היצר!
איזהו גיבור? מי נתן להם את הגבורה? מאיפה יש להם את הכוחות? הם כובשים את יצרם!
לעומת זאת, השני, בכל פעם שיש לו איזו תאוה הוא מיד מבצע אותה, הוא לא יודע להכניע את עצמו. אין לו כוח! הוא מרגיש גמור, ממוטט לגמרי. ומי גרם לזה? העובדה שהוא לא התגבר על היצר!
המשגיח רבי דב יפה זצ"ל סיפר, כי פגש בעל תשובה אחד וכששאל אותו "למה חזרת בתשובה?" הוא ענה שעבד בחברת היי־טק גדולה ומפורסמת מאוד, כל האנשים שם מרוויחים עשרות אלפי שקלים לחודש, יש להם תנאים משופרים שבמשופרים, עם רכבים וכו'. ובכל זאת, כשהיה שואל את המנהל: "מה המצב", היה עונה לו: "אני לא מסתדר". שאל את השני: "מה המצב?", ענה לו: "אל תשאל"… שואל את השלישי, וגם הוא כלום לא הולך לו.
"הלכתי לבית הכנסת להתפלל", המשיך וסיפר, "ישבו שם אנשים פשוטים קשי־יום. שאלתי את הראשון: 'מה שלומך?', ענה לי: 'ישתבח שמו'. שאלתי את השני: 'מה אתך?', ענה לי: 'חסדי ה' כי לא תמנו'. את השלישי: 'איך הולך אצלך?', וגם הוא ענה לי 'הודו לה' כי טוב'.
"חשבתי לעצמי: מה קורה פה? אנשים שצריכים להיות הכי מאושרים אין להם כוח ונמאס להם, ואנשים שצריכים להיות כביכול שבורים הם המאושרים. החלטתי להיות עם המאושרים וחזרתי בתשובה".
כשאדם חי עם הקדוש־ברוך־הוא ויודע שהוא בן של מלך, כשהוא מחפש תמיד את הדרך לזכות להיות בן של הקדוש־ברוך־הוא – הוא שמח שהוא חי עם אמונה, חי עם הריבונו של עולם, הוא יודע ומכיר במתנה שהוא נמצא בה!
"שופטים ושוטרים תיתן לך" – לך בשבילך ולהנאתך ולטובתך. בכל פעם שאדם מתגבר על היצר, בכל פעם שאדם מתחזק ותופס חיזוק ביראת שמים – הוא זוכה בחמישים ושתיים מצוות!
הוא לומד מוסר, אכפת לו מכבוד שמים, מתפלל כמו שצריך, לומד כמו שצריך, מברך כמו שצריך. אח! איזו שמחה הוא יכול לקבל! כמה הוא יכול לגדול!
הרב וולבה זצ"ל טס במטוס וכתב שם מכתב לתלמידו הרב פשקעס, ראש ישיבת גבעת שאול בירושלים, וכך כתב: "כשנסעתי במטוס היה לי הרגש נפלא. נסעתי משווייץ לצרפת. אפשר לנסוע לשם גם ברכבת, אבל אז מדובר בשמונה שעות נסיעה, כי בדרך יש הרים ועמקים, גשרים ומנהרות, המאריכים משמעותית את הדרך. לעומת זאת, הטיסה במטוס אורכת חצי שעה בלבד.
"ללמדנו, כי אם רק מתרוממים מהארץ, מתנתקים קצת מהארציות – מה שהיה לוקח לעשות שמונה שעות, מסוגלים לעשות בחצי שעה!".
אדם שחי עם העולם הזה ומחובר לעולם הזה לא יודע לעצור! יש לו עמקים והרים שהוא צריך להתאמץ לעבור אותם. פלא שאין לו כוח?! פלא שהוא מרגיש 'גמור'?! לעומת זאת, אדם שהוא מרומם ורוחני, הוא חי עם הריבונו של עולם, וכשאדם חי עם מעט רוממות – בחצי שעה הוא עושה מה שלוקח לעשות חודשים שלמים.
אפשר לקנות את השנה כולה בחודש אחד בשנה, בחודש אלול!
(דורש טוב – ימים נוראים)