מהו טעם המנהג לירות בחץ וקשת בל"ג בעומר?
בקהילות ישראל העתיקות בפולין ואשכנז נהגו שביום ל"ג בעומר יצאו המלמדים עם תלמידיהם ליערות ושדות והשתעשעו שם במשחק החץ וקשת. המאור ושמש (רמזי ל"ג בעומר) כתב על כך ש"מנהג ישראל תורה ונרמז בו סוד גדול". הבני יששכר מביא טעם למנהג בשם הרה"ק מרימנוב זי"ע, שעושים זאת כזכר לכך שבימי רשב"י לא נראתה הקשת בענן.
- אילו אדמו"רים נהגו לירות בחץ וקשת בל"ג בעומר?
בספר וידבר משה (עמ' קפח) כותב הטעם שדווקא הילדים היו נוהגים במנהג זה, לפי שפטירת הצדיקים היא בעבור עוונות הדור, ואילו זכותם של תשב"ר עומדת לדור, וכן הקשת רומזת להגנה, ולכן נוהגים הילדים לשחק בקשת ביום זה. אמנם היו גם צדיקים שנהגו לירות ובקשת ובחיצים בל"ג בעומר, וכך נהגו אדמו"רי צאנז, קארלין, ויז'ניץ וקאסאן.
- הסגולה המיוחדת שבמנהג החץ וקשת להיוושע בבנים
מובא בספרים שיש סגולה במנהג זה להיוושע בבנים, והרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל מביא סימוכין לכך מהפסוק בדברי הימים (א' ח, מ) "ויהיו בני אולם אנשים גיבורי חיל דורכי קשת ומרבים בנים ובני בנים".
- האדמו"ר שירה חץ לארמון המלוכה והרג את צורר היהודים
מסופר שפעם יצא הרה"ק מסטרעטין זצ"ל עם תלמידיו ביער ודרך קשתו לארבע רוחות השמים, וכיוון חץ אחד לעיר הבירה וינה לארמון המלך, ונפגע רשע אחד צורר היהודים ונתבטלה אותו היום גזירה קשה שאיימה לפגוע בכלל ישראל.
- מה היה ה'אמרי חיים' מויזניץ אומר בעת יריית החץ
ה'אמרי חיים' מוויזניץ זצ"ל היה אומר בעת יריית החץ: "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק, א מפלה פאר אלע שונאי ישראל". יש צדיקים שנהגו לדרוך בקשת בעת עריכת שולחנם לכבוד ההילולא, וכך היה נוהג ה'חקל יצחק' מספינקא והאדמו"ר מצאנז קלויזנבורג, זצוק"ל.