ימי בין המצרים מתקרבים. ימים בהם מתכנס עם ישראל באבלו, ומגביר את העיסוק בחורבן הבית, על מה עשה ה' ככה לנו, מה חרי האף הגדול הזה, ורוח הקודש מצווחת ואומרת, "על עזבם את תורתי".
קולמוסים רבים כבר נשתברו, דרשות אינספור כבר נאמרו, ועדיין לא נושענו. לכל אורך הדורות עסקו יהודים יראי ה' וחושבי שמו בסוגיה זו של חורבן בית המקדש, התחזקו במעשיהם, קיבלו על עצמם קבלות טובות, שבו בתשובה על פשעיהם ועל חטאתם, ועדיין רחק ממני מנחם משיב נפשי.
ומה נענה אנן אחריהם?
אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש, אבל מתוך שבלימוד ההלכה עסקינן, נוכל לקחת את הדברים הנוראים הללו להתחזק בעניין שלשמו התכנסנו, ולשם כך נביא את דבריו המפורסמים של ירמיהו הנביא:
מִי-הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת, וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי ה' אֵלָיו וְיַגִּדָהּ. עַל-מָה אָבְדָה הָאָרֶץ, נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר? וַיֹּאמֶר ה': עַל-עָזְבָם אֶת-תּוֹרָתִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם, וְלֹא-שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא-הָלְכוּ בָהּ!
אם נקרא את הפסוק המפורסם עד סופו, נמצא שמלבד עצם החומרה הנוראה של עוזבם את לימוד התורה, וכמו שדרשו חז"ל, שהיו לומדים אך לא בירכו בתורה תחילה, היינו שלא החשיבו והעריכו את לימוד התורה כראוי – הנביא ממשיך ומצווח "ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה".
הם לא למדו, או לא העריכו כראוי את לימוד התורה, וממילא הם לא הלכו בה. לא הלכו בחוקותיה, ולא קיימו את הלכותיה.
ידוע מה שכתב מרנא ה'חפץ חיים' בהקדמתו לחיבורו זה, שבו הוא מסיק ממה שאמרו חז"ל שבית שני חרב בגלל שנאת חינם, שאם רוצים אנו לסיים הגלות ולהביא לבניין בית המקדש השלישי, עלינו לתקן בראש ובראשונה את העוון של שנאת חינם, ולהימנע מדיבורי לשה"ר וכדו'.
ולפי דרכו למדנו שגם התחזקות בלימוד ההלכה היא תנאי עיקרי ומרכזי להחשת הגאולה, שעל ידי לימוד ההלכה אנו מחזיקים בתורת ה' אשר נתן לנו, ושומעים בקולו והולכים בחוקותיו.
וכבר הורה אותו זקן, מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א, בכינוס מועצת הנשיאות של הדף היומי בהלכה בפרוס הפסח, שסיים את דבריו באומרו: "על ידי לימוד נזכה כולנו לגאולה השלימה
נכון ,נצרכת הדתדלות מיוחדת