- שלש השבתות של בין המיצרים הן כנגד שלושת הרגלים
"רב לך שבת בעמק הבכא". ימי המצרים בין י"ז בתמוז לת"ב, המה 'עמק הבכא', ואז – 'רב לך שבת': יום השבת קודש בימי בין המצרים הוא יותר גדול מכל ימות השנה. וזאת מפני שבימי החול גדול הצער, לכן בש"ק נתרבה השמחה למעלה, כמ"ש 'ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו'. הגם שבנ"י המה בצער, אבל להש"י אין לו בש"ק שום צער כלל (תפארת שלמה).
ובספר 'שער יששכר' (מאמרי חודש תמח אב אות ט) כתב בשם הרה"ק החוזה מלובלין זיע"א, ששלש השבתות של בין המצרים הן כנגד שלושת הרגלים, פסח שבועות וסוכות.
- שבת חזון היא עת רצון גדולה, ומעלתה גבוהה בפרט כשחל תשעה באב בשבת
שבת חזון היא עת רצון גדולה. שכמו שבזמן מנחה של שבת קודש, מפני שהיא עת דין, השבת קודש מהפכת הדין לרחמים, ולכן זהו זמן רעוא דרעווין – כך כל השבת קודש הזה, ע"י שהזמן הוא עת דין, כל השבת קודש היא בחינת רעוא דרעווין (רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע).
ובספר 'אוהב ישראל' להרה"ק מאפטא כתב: "שבת חזון גדולה יותר במעלה מכל שבתות השנה, ובפרט כשחל יום תשעה באב בשבת".
- התפילות בשבת חזון מעלות את התפילות של כל השנה
צריך להיזהר לכוון בתפילה של שבת חזון, כי היא מעלה את התפילות של כל השנה, וזאת מכיון שהיא בבחינת תפילת העני, ואיתא בזוה"ק שתפילת העני כשצר לו, מעטפת ומעלה את כל התפילות. ומטעם זה כל התפילות של ימי בין המצרים מתקבלות יותר, כי עם ישראל בצרה ובבחינת עני (תכלת מרדכי למהרש"ם מברעזאן, ח"ב תהילים פרק קט"ז, בשם הרה"ק מסטרליסק).
- בשבת חזון קדושת השבת נראית ונרגשת ביתר שאת וביותר עוז
הטעם שחסידים הרבו להפליא ולהגדיל מעלת שבת חזון, משום כי אחר שהימים הם ימי בין המצרים, בהם גדול מאד הסתר פני כבודו ית' והחושך יכסה ארץ – לפיכך האדת וקדושת השבת הבאה בימים הללו נראית ונרגשת ביתר שאת וביתר עוז למי אשר קרבת אלקים יחפוץ (דברי דוד, ליקוטים עט' סה, בשם הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב זצ"ל).
- שבת חזון – מלשון 'חזה', כי אז אפשר לחזות ולראות
הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע אמר: הטעם שנקרא 'שבת חזון', שאז 'חוזים' ורואים את הביהמ"ק שחרב ושמם, ואז רואים באמת ומרגישים את החורבן. וזהו הטעם שיש קהילות שלא לבשו בגדי שבת בשבת חזון. ולפי"ז נמצא, שבשבת חזון, מי שראוי ועיניו זכות וטהורות, זוכה ורואה בית ראשון ושני בחורבנן והבית השלישי בתפארתו (קונטרס תפארת שמואל).
ופעם בשבת חזון אמר הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין: "למה נקרא 'שבת חזון'? מלשון 'חזה', כי ביום זה אפשר לראות עתידות…"
(מתוך גיליון 'אוצר המעלה', ועוד)