- היכן המקור בפוסקים להקפדה על סדר הגילאים בנישואין?
המקור בפוסקים לקפידה שלא להשיא בת צעירה לפני הגדולה ממנה הוא בב"ח (יו"ד רמד), הכותב בדעת הטור שיש להשיא הילדים לפי גילם, ומביא כן בשם הרשב"ם (ב"ב ק"כ. ד"ה להלן) בענין בנות צלפחד, שכתב: "כשנישאו בנות צלפחד מנאן הכתוב דרך גדולתן, דכתיב ותהיינה מחלה תרצה חגלה ומלכה ונועה בנות צלפחד לבני דודיהן לנשים, ומסתבר דכך נולדו, כדכתיב לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה".
הש"ך (יו"ד רמד סקי"ג) הביא את דברי הב"ח הללו, ובשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' קיד) כתב שאיסור זה אינו אלא בכלל נימוס ודרך ארץ.
- "האם צריכים אנו לשמוע לדברי לבן הרשע?"
יש פוסקים שסברו שאין להקפיד בזה. בשו"ת אגרות משה (אבה"ע ח"ב סי' א') כתב, שהב"ח והש"ך מדברים רק כאשר כבר עומדים שני אחים להינשא, וכבר השתדכו, והנידון הוא רק לענין כבוד, איזה נישואין יעשו תחלה, ועל כך הם כותבים שיעשו את נישואי הגדול תחלה. וזה מה שהיה אצל בנות צלפחד, שלכולן כבר היה שידוך ולכן נישאו לפי סדר גילן. ולדבריו, לפני ששתיהן התארסו אין כלל מקום לענין "לא יעשה כן במקומנו".
עוד יש שכתבו, שבוודאי אין ענין כלל שהקטנה תמתין עבור הגדולה, ואף שלבן אמר "לא יעשה כן במקומנו" – האם אנו צריכין לשמוע לדברי לבן הרשע? (עיין בספר אוצרות החיים, מנהגי צאנז, עניני נישואין אות שעג, שכתב כן).
- האם באחיות תאומות יש להקפיד להשיא קודם את הגדולה?
מרן הגרי"ש אלישיב היה מורה בדרך כלל שאין משיאין הבת הצעירה לפני הבת הגדולה ממנה, ובכלל זה כל אחות גדולה ולאו דווקא הבכורה. אמנם באחיות תאומות הורה שאין להקפיד להשיא דווקא את הגדולה מהן. עוד הורה, שהקפדה זו אינה חלה כלל על הצד השני, ואין זה ענינו אם האח או האחות הגדולים מקפידים (ספר 'יבקשו מפיהו', שידוכים ונישואין ח"א ש"א פי"ט).
- האם מחילת האחות הגדולה מועילה?
אם הבת הגדולה מוחלת ניתן להשיא את הצעירה קודם (הגרי"ש אלישיב, 'יבקשו מפיהו' שם, אך ציינו שיש לנהוג ברגישות בענינים אלו ולדון כל מקרה לגופו, כי יתכן שהאחות הגדולה אינה מוחלת בלב שלם ונישואי אחותה הצעירה לפניה יגרמו לה חלישות הדעת). וכן אם הצעירה כבר הגיעה לפרקה אינה צריכה להמתין לאחותה הגדולה שעדיין לא התארסה, ובפרט אם הגדולה מחפשת זיווגה מספר שנים ועדיין לא מצאה – ובמקרה זה מותר אפילו אם האחות הגדולה מקפידה ('יבקשו מפיהו', שם, ומודגש שם שאלו הוראות כלליות, ויש לדון כל מקרה לגופו ברגישות הראויה).
וכן כשהיה נשאל מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל אם לשמוע שידוכים לבן או לבת קטנים יותר מאחיהם או אחותם הגדולה שעדיין לא התארסו, אמר שכדאי שישמעו שידוך גם לקטנים יותר, ובזכות שהגדולה מוותרת שידלגו עליה תזכה למצוא בקלות יותר את בת זוגה. ורבי ברוך רקובסקי זצ"ל סיפר שהחזון איש אמר לו על מקרה שכזה, שזה כמו פלונטר שמנסים למשוך בכל חוט כדי לשחרר את פקעת החוטים, וכך צריך לעשות גם בשידוכים (כאיל תערוג).
- האם גם בבנים קיימת ההקפדה להשיא את המבוגר קודם?
בן צעיר יכול להתחתן לפני אחותו המבוגרת ממנו אם כבר הגיע לפירקו. בת צעירה יכולה להינשא לפני הבן הגדול ממנה, אבל במקום שאפשר רצוי שהבן יתן את הסכמתו לזה. ולגבי שני אחים – ייתכן שבבנים אין ענין של 'לא יעשה כן במקומינו' כלל, ועכ"פ אם הבן הצעיר כבר הגיע לפרקו יכול להתחתן לפני אחיו המבוגר ממנו ('יבקשו מפיהו', שם, וכנ"ל שיש לדון בכל מקרה לגופו וברגישות הראויה).
(מקורות: גיליון 'פניני אי"ש; כאיל תערוג)