בפרסומים מסחריים במקומות שונים בעולם, בעיקר במדינות ערב ובאזורים בהם מצויה אוכלוסיה ערבית, מוצג חלב הנאקות כמשקה המכיל תכונות בריאותיות. בעקבות פרסומים אלה נמכרים מוצרים מחלב הנאקה בכמויות בלתי מבוטלות, כאשר בראש סולם המכירות עומדות הגבינות, המוגדרות על ידי היצרנים בעולם כ'גבינות גמלים'. בגמרא עבודה זרה עה ע"ב מובא שחלב טהור עומד [מתגבן] חלב טמא אינו עומד, לפי זה לא ייתכן לייצר גבינה מחלב גמלים כלל, שהרי חלב טמא אינו מתגבן והגמל הינו טמא כמפורש בפרשה – אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה, את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם (יא ד).
את סוד הייצור של גבינת הגמלים גילה האור החיים הקדוש: ולא יכולתי להתאפק מהודיע וכו' כי בזמנים הללו חדשים מקרוב באו, הגויים שבזמננו נתחכמו לעשות הרכבה באומנות שהתחכמו עליה ומערבין חלב גמל בחלב טהור ועושים ממנו חמאה, הגם כי בפני עצמו אינו נקפא.
בספר המהפך ח"ב נדון העניין בארוכה וכאן הבאנו רק את הנוגע לעניין גיבון מחלב טהור או טמא. בימינו התחקה צוות חוקרים אחר מהותה של גבינת הגמל הערבית, והגיע לאותה מסקנה של האור החיים: מדובר באחיזת עיניים! גבינת הגמלים אינה אלא גבינה המיוצרת מחלב בקר וצאן שרק עורבב בו חלב גמלים, שכן לא ניתן לייצר גבינת גמלים באופן רגיל ללא תערובת של חלב טהור או באמצעות הוספת חומרים תעשייתיים הבאים במקום חלב טהור, כגון קלציום פוספט.
לכלל שקבעו חז"ל ישנו עוד צד, והוא שחלב טהור מתגבן. והנה רבינו סעדיה גאון קובע שה'זמר' המופיע בתורה (דברים יד ה) הוא הג'ירף. במשך הדורות נידונה שאלת כשרות הג'ירף בארוכה ולא ניכנס כאן לנושא, רק נציין שהדעה הרווחת חז"ל שחלב טהור מתגבן.
אך מיהו זה ואיזה הוא שיעז לגשת לחיית הבר הזו, אשר מסוגלת להרוג אריה בבעיטתה, כדי לחלבה בעודה בחיים? צוות מחקר בראשות פרופ' זהר עמר פנה להנהלת הספארי ברמת גן בבקשה לבדוק את חלב הגירפה, אך נענה בשלילה מאחר ומדובר בחיה גדולה ותוקפנית אשר לא ניתן לחלבה כאשר אינה נתונה תחת הרדמה.
הזדמנות פז נקרתה לצוות החוקרים, כאשר הנהלת הספארי הודיעה להם במפתיע כי בכוונתה להרדים ג'ירפה לצורך טילוף (לאחר שטלפיו של הגירף גדלים פרא הם זקוקים לטיפול מקצועי). והמיוחד במקרה זה, שמדובר בגירפה שהמליטה כשמונה חודשים קודם לכן והיא עדיין מניקה את ולדה.
כעשרים מטפלים התאספו לשם הרדמת הגירפה, מאחר ומדובר במשימה לא פשוטה שנעשית בכמה שלבים. לאחר שהג'ירפה נרדמה לחלוטין הורשה צוות החוקרים לחלבה. המתח בקרבם גאה כאשר ניתן החלב במבחנה ובו במקום הוכנס לחלב אנזים 'ראנין' כפי שמקובל לגבן בשיטה המסורתית.
התרגשות אחזה בכולם כאשר כעבור דקות אחדות מאז שהוכנס החלב למבחנה ניתן היה לראות בבירור כי חלב הגירפה אכן מתגבן. החוקר הפך את המבחנה וגבינת הג'ירפה נותרה מרוחה במבחנה ולא גלשה מטה. אולם החוקרים לא הסתפקו בגיבון הנראה לעין. על מנת לבסס את המחקר ולהפכו למדעי, נבדק החלב באופן מקצועי אצל ד"ר עוזי מרין במעבדה שבמכון וולקני, במכשיר ה'אופטיגרף', המאפשר בירור מהירות הקרשה וחוזק הגבן. בסיום הבדיקה הודיע ד"ר מרין: חלב הגירפה מתגבן לפי כל קנה מידה.
כמובן, מתוצאות המעבדה לא ניתן לקבוע שמותר לאכול ג'ירפה למעשה, משום שכשרותן של בהמות וחיות נשענות בין היתר על מסורת וכו', אך תוצאה זו ללא ספק מתיישבת היטב עם דברי רס"ג.
(הרב ברלזון יתד נאמן שמיני תשע"א)
מסורת
לפי כל הפוסקים אין צורך במסורת כדי להתיר בהמה באכילה. אלא החכ"א יש לו כזה פשט בדברי הט"ז.
כשרות הג'ירף
בסד
שלום רב,
לאור המאמר האחרון הנוגע להתגבנות החלב של הג'ירף.
נשאלת השאלה: למה צריך לעבןר התלאות של בדיקת התגבנות חלב הג'ירפה כדי להחליט על כשרותה? האם היא לא עומדת בקריטריונים שהתורה הקדושה העמידה לנו בבואנו לקבוע מי חיה כשרה וההיפך..?