מהלכות מלאכת 'התופר'
* אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'התופר'. מהות מלאכה זו, היא חיבור שתי יריעות בד ואיחודן באמצעות חוט, או הדבקת שני ניירות זה לזה, וכדומה.
* שתי יריעות בד שחוּברו יחד בתפירה, והתפרים התרופפו, באופן שהיריעות אינן מהודקות זו לזו, אסור למתוח את חוט התפירה על מנת להדק את היריעות זו לזו.
* תפירה לזמן, דהיינו שתופר על מנת לשוב ולהתיר את התפירה לאחר זמן קצר – יש אומרים שאסורה מדאורייתא, כתפירה רגילה; ויש אומרים שאין בה אפילו איסור דרבנן.
* הדבקת שני גופים זה לזה, כגון שני ניירות – היא 'תולדה' של מלאכת 'תופר', שעניינה הוא חיבור שני דברים והפיכתם לגוף אחד. והפרדת ההדבקה – היא 'תולדה' של מלאכת 'קורע'.
* עטיפת חפץ בניילון נצמד – למרות שהוא נצמד לחפץ, וכן שכבות הניילון נצמדות זו לזו – מותרת, כיון שאין זה חיבור ההופך את הניילון והחפץ, או את שכבות הניילון לגוף אחד.
* כרית, שמיכה, מושב של ספה, וכיוצא בהם, הממולאים בנוצות, ספוג או בד, ויצא מהם המילוי בשבת – מותר להחזירו, אבל אסור למלאם בשבת בפעם הראשונה, משום איסור 'תיקון כלי'.
מהלכות מלאכת 'הקורע'
* אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'הקורע'; ומדאורייתא אין איסור אלא בקריעה על מנת לתפור, או שהיא עצמה מהווה תיקון.
* תלישת פיסה מתוך גוש גדול של צמר גפן – יש אומרים שאסורה בשבת משום מלאכת ה'פוצע'. יש אומרים שאסורה משום איסור 'תיקון כלי'. ויש אומרים שאסורה משום מלאכת 'קורע'.
* קריעת מעטפה על מנת להוציא מכתב שבתוכה – יש אומרים שאסורה משום איסור מלאכת 'קורע', או משום איסור 'תיקון כלי'. ויש שמתירים לקורעהּ באופן שאינה ראויה עוד לשימוש.
* הסרת הנייר המוצמד לחלק הדביק שבפלסטר – יש אומרים שאסורה בשבת משום מלאכת 'קורע'; ויש מתירים.
מהלכות מלאכת 'מְעַמֵּר'
* איסוף פירות ושאר גידולי קרקע לערימה, או לתוך כלי; או איסוף של מספר ערימות לערימה אחת – כאשר האיסוף מתבצע במקום גידולם – יש בו איסור מלאכת 'מְעַמֵּר'.
* פירות שהתפזרו בחצר, שאינה מקום גידול הפירות – אף שאין בהם איסור מלאכת 'מעמר', כנ"ל, אסור מדרבנן לאוספם, משום 'עובדין דחול', דהיינו שפעולה זו היא כדרך המלקטים פירות בשדה.
התרת נדרים והפרתם בשבת
* מותר לידור נדרים בשבת. וכן מותר להתיר נדרים בשבת – אם יש בהתרת הנדר צורך לשבת, או צורך מצוה. אבל נדר שאין בהתרתו צורך לשבת, ולא צורך מצוה – אסרו חכמים להתירו בשבת; אם מפני הטירחה שבדבר, שאינהּ לצורך שבת; אם מפני האיסור דרבנן לעסוק בעסקי חול בשבת, על פי הכתוב "מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ"; ואם מפני שמעמד ההתרה נראה כדיון בבית דין, האסור בשבת מדרבנן.
* אשה שנדרה נדר מסוג הנדרים שיש ביד בעלה להפר, ובעלה שמע על אודות הנדר בשבת – רשאי להפירו בשבת, משום שאם לא יפר בשבת, שוב לא יוכל להפר.