ההכנות לשבת ומצות 'עונג שבת'
* כל אדם מישראל, הן איש והן אשה, חייב לאכול שלוש סעודות פת בשבת. ובנוסף, יש מצות אכילה ושתיה כחלק ממצות 'עונג שבת'.
* מצות עונג שבת, פירושהּ – להרבות כפי יכלתו במאכלים ובמשקאות הנחשבים לתענוג באותו מקום. ועל פי הקבלה, ראוי לאכול לפחות שני תבשילים, אחד בסעודה הראשונה ואחד בשניה.
* מנהג ישראל עוד מימי חכמינו ז"ל, שהנשים אופות חלות לשבת; ויש למנהג זה רמז בתורה. ושני טעמים לדבר: האחד – מפני כבוד השבת, שאופים פת במיוחד לשבת. והשני – כדי שתפרֵשנה 'חלה'.
* ההכנסות שיש לאדם קצובות מראש השנה למשך כל השנה, למעֵט הוצאות שבת, יום טוב, ולימוד התורה של הבנים – שאין להם קצבה, ואם מוציא עבורם הרבה – יתנו לו הכנסה גבוהה עבורם.
* עזרא הסופר תיקן שיכבסו את הבגדים לשבת, כדי שילבשו בשבת בגדים נקיים. ויש אומרים שאם הבגדים נקיים, אין צורך שיהיו דווקא מכובסים.
הפעלת נכס באמצעות גוי בשבת
* נכס מניב רווחים, כגון שטח חקלאי, בית עסק, וכיוצא בהם, הנמצא בבעלות יהודי, אסור להפעילו בשבת באמצעות קבלן גוי – המקבל שכר פעולה קצוב, לפי יום או לפי תקופה.
* נכס מניב רווחים, כנ"ל, הנמצא בבעלות יהודי, מותר להפעילו בשבת באמצעות גוי 'אָרִיס', או שׂוֹכֵר, כיון שבאופן זה, כאשר הגוי עושה מלאכה בשבת, הרי זה לצורך עצמו, ולא לצורך היהודי.
* 'אמירה לגוי' בשבת לעשות מלאכה, אסורה. והסמיכו חכמים איסור זה על לשון הכתוב: "כל מלאכה לא יֵעשה בהם", שלא נאמר: 'לא תַּעשה', כדי לרמֵּז שאפילו על ידי אחרים לא יֵעשה.
* מצות עשה מהתורה לשלם שכר שכיר ביום שסיים את עבודתו, שנאמר "ביומו תתן שכרו". ואם לא שילם – ביטל מצות עשה, ועבר גם באיסור לא תעשה.
מידת הנדיבות לעומת הקמצנות
* מידת הקמצנות, מידה רעה היא עד מאד. הקמצן – אינו נותן צדקה, ואינו מרחם כראוי על העניים. וכשיש לו משא ומתן עם חבירו, מדקדק עמו עד הפרוטה האחרונה, ואינו מוותר מאומה.
* מידת הנדיבות נפלאה היא כאשר מדובר בדברים שיש בהם תועלת לעבודת השי"ת, ובמילוי צורכי אחרים; אך לעומת זאת, צריך להמנע מנדיבות לדברים שאין בהם תועלת, או בלתי ראויים.
* כשאדם מצטער בצערם של אחרים או שמח בשמחתם, הרי זו נדיבות הלב – שנושא עמהם בעול.
ההמצאות הטכנולוגיות
* לפני כ־400 שנה הומצא ה'טלסקופ', המכשיר שבו ניתן לראות את גרמי השמים. ה'חפץ חיים' ראה סיבה רוחנית למועד המצאתו, בהסבירו – שכיון שהתרבו הכופרים בהשגחה, הראה השי"ת שאפילו בן אדם יכול ליצור כלי שיראה בו למרחק רב, ו'קל וחומר' להשי"ת.
* לפני כ־140 שנה הומצא הטלפון. ה'חפץ חיים' ראה סיבה רוחנית למועד המצאתו – לחזק את האמונה – שנחלשה – בכך שהשי"ת שומע תפילת כל פה מהשמים ממעל.
* הזכרון הוא כלי המחזיק את התורה וכל מצוותיה, וזוהי מטרת המצוות ציצית ותפילין. והתורה מזהירה גם על עצם זכירת השי"ת, כאשר ה'שכחה' – פירושה אי קיום המצוות.