הוצאת חפצים מהבית בשעת שריפה בשבת
* חכמינו ז"ל התירו להוציא מבית שפרצה בו שריפה בשבת, מזון הנדרש לשלוש סעודות. ודין זה הוא כאשר מוציאים את המזון בשני כלים ויותר, אבל בכלי אחד, ניתן להוציא כל כמוּת שהיא.
* בנוסף על ההיתר הנ"ל להוציא מזון לשלוש סעודות, מותר להוציא מבית שפרצה בו שריפה בשבת את כל הכלים והבגדים הנדרשיםעד לסוף השבת. ובדרך לבישה – מותר להוציא את כל בגדיו.
* כאמוּר, אדם שפרצה שריפה בביתו בשבת, רשאי להוציא מזון וחפצים הנצרכים לו לשבת בלבד. אולם, אנשים אחרים שאינם מבני הבית, יתכן שרשאים להוציא עבורו מביתו ככל שיחפצו.
* בהמשך לאמוּר: יש אומרים שלחצר פרטית של בית זה, או לתוך בית אחר, מותר להעביר כל חפץ שהוא. ויש חולקים.
כתיבת התורה שבכתב ושבעל פה
* חכמינו ז"ל התירו לכתוב הן את התורה שבכתב והן את התורה שבעל פה, בכל לשון, בכל כתָב, ובכל דבר, דהיינו אפילו שלא בדיו, ושלא על גבי קלף.
* בהמשך לאמוּר – מכיון שההיתר הוא רק כדי 'עת לעשות לה", מותר לכתוב דברי תורה או ברכות רק בלשון ובכתָב שישראל שבאותו מקום בקיאים בו.
* הבקיאים בלשון הקודש, ראוי שלא ילמדו בספרי תנ"ך שאינם בלשון הקודש; ויש אומרים שכאשר מדובר בספרים מודפסים, מותר לכתחילה ללמוד בהם.
שמירת ספרי קודש וגניזתם
* כל ספרי הקודש, הן תורה שבכתב, והן תורה שבעל פה וברכות – אשר מותר לכותבם – חובה לשומרם ולהצילם מכל נזק, ובתוֹם השימוש בהם טעונים גניזה.
* ספרי קודש שבלו ונמחק מהם הכתָב – טעונים גניזה. וכך הדין גם בדברי קדושה שנכתבו בכתב מטושטש ובלתי קריא כלל; וכגון מודעת פרסומת שמופיעה בה תמונה מטושטשת של דברי תורה.
* הרואה ספרי קודש, דהיינו ספרי משנה וגמרא מודפסים וכיוצא בהם, וכל שכן ספרי תנ"ך הכתובים בדיו על גבי קלף, וכן תפילין, הנתונים בסכנת נזק – כגון הצפת מים – עליו להצילם.
* בעת כריכת ספר, חותכים את גליונות הדפוס, ונותרים חֶלקי נייר חָלָק שהיו מחוברים לספר; וניירות אלו אינם טעונים גניזה, כי הרי זה כאילו התנו מראש שלא תהיה בהם קדושה.
פעולות שהותרו בשבת לצורך מניעת הפסד ממון
* עשיית מעשה הגורם למלאכה שתֵּעשה מאליה – 'גרמא' – מותרת בשבת מדאורייתא, ואסורה מדרבנן, אך התירוה לצורך מניעת הפסד ממון.
* לצורך מניעת הפסד ממון, מותר לשפוך בשבת מים סביבות אֵש, שבהגיע האש אליהם יכבוהָ; או להעמיד כלים מלאים מים שבהגיע האש אליהם יתבקעו מהחום, והמים יישפכו ויכבו את האש.
* יש מתירים, לצורך מניעת הפסד ממון מרובה – להניח חפץ המותר בטלטול על גבי המוקצה, ולטלטלו כביכול אגב חפץ ההיתר.
* אסור מדאורייתא לאב לצוות על בנו לעשות מלאכה האסורה בשבת, ואף אם הילד טרם הגיע לגיל חינוך ואינו חייב במצוות אפילו מדרבנן