מוקצה בשברי כלים ובכלים חד פעמיים
- כלי שנשבר ואין שבריו ראויים לשימוש, הרי הם מוקצה 'מחמת גופו' ואסור לטלטלם, בין אם נשברו בשבת ובין אם נשברו לפני שבת.
- כלים חד פעמיים שמקובל להשליכם לאשפה, אשר הושלכו לאשפה – בטל מהם שֵׁם 'כלי' והם נעשים מוקצה; והיינו אף אם תהושלכו למֵכל האשפה הביתי, ולאו דווקא למכולה הציבורית.
איסור 'בונה' ומוקצה בחלקֵי כלים
- אסור מן התורה להרכיב בשבת חלקים של כלי זה בזה, באופן המוגדר כ'תקיעה', שפירושהּ – חיבור חלקי הכלי באופן המאחד אותם לגמרי, וכגון חיבור במסמר, בבורג, בדבק וכדומה.
- כלי שהתפרק ממנו חלק, באופן שהכלי עדיין ראוי לשימוש, אך שימוש זה אינו נוח, אסרו חכמים לטלטל את הכלי בשבת, מחשש שיטעה ויתקנוֹ בשבת ויעבור על איסור 'מכה בפטיש', או 'בונה'.
- עגלת ילדים שהתפרק ממנה הגלגל – אסור לטלטלהּ בשבת. ויש אומרים שאף אם הגלגל לא התפרק אלא חיבורו אך התרופף, אסור לטלטל את העגלה.
איסור 'בונה' ומוקצה בדבר המחובר לקרקע
- דבר המחובר לקרקע או לבנין שהתפרק מחיבורו, הריהו מוקצה 'מחמת גופו', ואסור בטלטול, בין אם התפרק בשבת ובין אם התפרק לפני שבת.
- כיסוי של בור שבקרקע – אסור להניחו במקומו או להסירו ממקומו, אך אם אינו מחובר לקרקע בציר, ויש לו ידית – מותר להניחו ולהסירו.
- כלי שחיברוהו לקרקע בחלקו התחתון, וכיסויו אינו מחובר אליו בציר – מותר להניח עליו את הכיסוי בשבת, או להסירו ממנו, אף כשאין לו ידית; ובלבד שהתקינוהו מבעוד יום לשַׁמֵּש ככיסוי, או שהשתמשו בו מבעוד יום לכיסוי.
איסור מוקצה בחפצים שונים
- אטבי כביסה (עבור מי שמשתמש בהם רק לתליית כביסה) – נחשבים ככלי שמלאכתו לאיסור, כיון שתליית כביסה היא פעולה האסורה בשבת מדרבנן.
- סוכריה שעטיפתה דבוקה בה, מותר להסיר ממנה את העטיפה כשחפץ לאכול את הסוכריה. אולם, סוכריה שעטיפתה אינה דבוקה בה – מותר להסיר ממנה את עטיפתה אף שלא בשעת האכילה.
- בגד שהיה רטוב בכניסת השבת במידה של 'טופח על מנת להטפיח' – נחלקו הפוסקים אם מותר לטלטלו בשבת לאחר שהתייבש.
טלטול מוקצה מחשש לנזק
- חפץ של מוקצה המונח באמצע הרחוב, במקום שבו מהלכים רבים, וקרוב לודאי שינזקו ממנו, וכגון זכוכית שבורה, קוצים, או אבן משוננת – מותר לטלטלו על מנת לסלקו משם אף באופן הכרוך באיסור 'הוצאה' דרבנן. ובית שמצויים בו רבים, כגון בית כנסת – יש אומרים שאינו נחשב כמקום הילוך הרבים, ויש אומרים שאף בית פרטי שמצויים בו אנשים רבים, נחשב כמקום הילוך הרבים.
- חפץ של מוקצה המונח בשבת במקום שעלול להזיק, והוא גדול וניכר לעין, באופן שכל העוברים במקום יראוהו ויזהרו מלהנזק – אין לטלטלו בידים, אלא 'מן הצד', כגון על ידי מטאטא.
- מותר להוציא בשבת קוץ שנתחב בעור, אף אם לא ניתן להוציאו אלא בצורה שתגרום ליציאת דם. אולם, אם ניתן להוציאו באופן שלא יגרום בוודאות להוצאת דם – יש להוציאו באופן זה.