"בלימוד המשנה – יזהר כל איש ישראל שיֵדע את הששה סדרי משנה כפי שכלו ובינתו, כי בששה סדרי משנה נכללו עיקרי הדינים שבכל התורה כולה; ובודאי ישאלו לאדם לעתיד לבוא עליהם. ואחר שזיכהו הקב"ה לדעת מקרא ומשנה, יראה להתחזק וללמוד גם גמרא, שבה נתבררה כל משנה בטעמיה והלכותיה.
אבל, צריך האדם לראות שהלימוד שילמד פה בעולם הזה יהיה שלם, שלא יחסרו לו כמה פרשיות בתורה, וכמה פרקים במשנה, וכמה מסכתות בגמרא. ולא מיבעיא אם לא ילמוד אותם כלל, שבוודאי יחסרו לו, אלא אפילו פרק או מסכת שלמד, יוכל לפעמים שיהיו חסרים לו על ידי שהפסיק באמצע לימודו בדברים בטלים, והם הלא יהיו נקבעים גם כן בתוך הפרק או המסכת שלמד, ואיזה פנים יהיה לו כשיראו לו את החסרון והפגם שיש בפרקו ובמסכת שלו?! כמה בושה וכלימה ישיג מזה, ולא לשנה ולא לשנתיים, כי אם לחיי עולם ונצח".
[ליקוטי אמרים פרק ה, בשינויים קלים]