שאלה: קטן שאכל כדי שביעה ונסתפק אם ברך ברכת המזון, האם צריך לחזור ולברך כדין גדול שמסופק בברכת המזון, או שמא, גדול שמסופק הרי חיובו מן התורה ולכן מברך מספק, אבל קטן, גם אם אכל כדי שביעה הרי חיובו רק מדין חינוך מדרבנן ואין לחזור מספק; ומאידך יש מקום לומר שעלינו לחנכו לנהוג כאילו היה גדול.
תשובה: שאלה זו שאלתי קמיה מרן ה'חוט שני' זצוק"ל, וכמדומני שהשיב שאין צריך לחזור ואין חובת חינוך על מקרה חריג שמסופק אם ברך, וכשיגדל יתחנך לברך בכוונה ללא ספקות. שוב מצאתי בשו"ת 'כתב סופר' שכתב בפשיטות דקטן שנסתפק אם ברך ברכת המזון אינו חוזר, כיון שחיובו מדרבנן.