המפקיר בזדון את מצוות ה' לעבור עליהם בריש גלי, בשם רשע נקרא, ונרשם בשם זה בפני כל פמליא של מעלה, שאף אחר שיקבל עונשו הגדול בגיהנום, ישאר לו שם זה לכלימת נצח. ובכל זכות ועילוי שיזכו הנפשות הקרובים לה' – שֵׁם זה יעולל בעפר קרנו, כי אינו ראוי לזה. וכמה יבוש ויכלם, וכמה יתמרמר, על פתיותו, שנפתה להנאה מדומה שעה קלה, להיות נקלֶה על ידי זה לנצח נצחים.
וכמה יבוש ויכלם בעלות נשמתו למעלה, ויראה נגד עיניו אלפי רבואות מלאכים קדושים, אשר כל אחד גדלו כמה אלפים פרסאות, וזיו אורו מבהיק עד אין שיעור, והם זעים וחלים לעשות רצון יוצרם באימה ופחד; והוא, בריה קטנה שפלה ואפֵלה, מצא עזות בנפשו למרוד בריש גלי בכבוד מלכו של עולם.
ואמרו בזוהר הקדוש: כל הדברים הללו שעושה אדם בעולם הזה, כולם מזומנים וקיימים להעיד בו, ולא נאבדו ממנו. ובשעה שמוציאים אותו לבית הקברות, כולם מתייצבים והולכים לפניו, ושלושה כרוזים מכריזים ואומרים – זהו פלוני שמרד באדונו, מרד בתורה ומרד במצוות, ראו מעשיו, ראו דבריו, טוב לו שלא נברא.
ואשרי האדם השם על לבו כל זה בימי חייו, ואז אשריו וטוב לו.
[תפארת אדם פרק ג]