השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מדוע מחללים שבת על חולי בעיניים? • סתם אדם שאומר שהמחלה מסוכנת, האם שומעים לו לחלל עליה שבת? • ומה הדין כאשר החולה והרופא מתווכחים על חומרת המחלה? • ומדוע לא מחללים שבת ע"י נשים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"ח סעיף ח' – סעיף י"ב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מי שאחזו דם, מקיזים אותו אפילו הולך על רגליו, ואפילו ביום הראשון, כיוון שזה מוגדר כפיקוח נפש.
מחלה בעיניים מוגדרת כפיקוח נפש, כיוון שמאור העיניים תלוי בלב כמבואר בגמרא, ותחילת המחלה או אמצעה, מסוכנת, אבל סוף המחלה אינה מסוכנת, ולא מחללים עליה את השבת.
סתם מחלה שהרופא אומר שצריך לחלל עליה את השבת, מחללים עליה את השבת, ואפילו הרופא גוי, ואפילו סתם אדם שאומר שהוא מכיר את המחלה הזאת והיא פיקוח נפש, מחללים עליה את השבת, אבל בסתם אדם שאומר, זה רק ביהודי אבל לא גוי ושלא כברופא גוי, וכאשר יש ויכוח בין שני רופאים האם צריך לחלל שבת או לא, מחללים שבת, כיוון שספק פיקוח נפש להקל, ואומר הבה"ל, דווקא אם שווים בחכמתם, אבל כאשר אחד מהם יותר מומחה, שומעים בקול המומחה, ומשמע מדברי הבה"ל, שאם יש שני רופאים מול רופא מומחה, לא הולכים אחרי המומחה, וכאשר יש ויכוח בן החולה לבין הרופא, שומעים בקול החולה, אא"כ הרופא אומר שהתרופה שרוצה החולה לחלל עליה את השבת היא תזיק לחולה, שאז שומעים בקול הרופא, וגם כאשר יש ויכוח בין החולה לרופא האם צריך לחלל שבת ששומעים בקול החולה, זה הכל כאשר החולה אומר, אני מרגיש חולשה ולדעתי התרופה תרפא אותי, והרופא אומר שלא, אז שומעים בקול החולה ומחללים עבורו את השבת, אבל חולה החולה במחלה ידועה, והרופא אומר, התרופה למחלה הזאת היא לא מה שאתה רוצה, לא מחללים עליו את השבת.
כאשר רוצים להכריח אדם לעבור עבירה חמורה, אסור לאדם לחלל שבת כדי להציל את חבירו מלעבור עבירה חמורה, כיוון שאין אומרים לאדם עמוד וחטא כדי שיזכה חברך, אא"כ מדובר שכופים אותו לעבור על אחת מג' עבירות החמורות, ע"ז ג"ע וש"ד, והנאנס הולך למסור עצמו למיתה, שאז מצילים אותו ממיתה ונמצא שזה בכלל פיקו"נ, אפשר שבזה מותר לחלל עליו את השבת כדי שישאר לחיות.
חולה שצריך לחלל עליו שבת לצורך רפואתו, וצריך סידרת טיפולים שמונה ימים, ויש אפשרות להתחיל מהשבת ויוצא שיחללו עליו שתי שבתות, או שיש אפשרות לדחות את הכל ולהתחיל רק ביום ראשון ויחללו שבת אחת, לא ממתינים ומתחילים בשבת.
באופן עקרוני, כשמחללים שבת עבור חולה שיש בו סכנה, עושים זאת ע"י גדולי ישראל אנשים בני דעת, ולא ע"י נשים, כדי שהנשים לא יחשבו שהגברים לא עושים זאת כי אסור לחלל שבת, ויתעצלו ולא יזדרזו בהצלת הנפש, או בכדי שהנשים לא יחשבו שמותר לחלל שבת גם כשאין פיקו"נ, אבל אם באותו מעמד יש רק נשים, ודאי שיעשו ע"י נשים, וכן לא עושים ע"י גוי או ע"י קטן, כיוון שאם יחפשו גוי או קטן לחלל שבת, עלול להיות מצב שלא ימצאו גוי או קטן, ויבוא החולה לידי פיקו"נ, ואם יש שם באותו רמה גדולי ישראל, מצוה לעשות ע"י גדולי ישראל, ובכ"ז אומר הרמ"א, שאם יש אפשרות לעשות בלא איחור ובלא דיחוי, בשינוי ע"י גוי או קטן, יעשו כך אע"פ שמשתהים עי"ז קצת, ואם יש חשש שיתעצל הגוי, לא עושים ע"י גוי, ומביא המ"ב, שהט"ז כתב, שאע"פ שיכול ע"י גוי, מ"מ הישראל יזדרז יותר בדבר, ולכן יעשה רק ע"י ישראל, אבל הרמ"א אומר, שאם אפשר לעשות בלי איחור ובלי דיחוי ע"י גוי או ע"י קטן או בשינוי, יעשה בצורה היותר מותרת.