דיני אמירת 'יעלה ויבוא' בראש חודש
* מי ששכח 'יעלה ויבוא' בשחרית ובמנחה של ראש חודש, צריך לחזור ולהתפלל. אך אם נזכר לפני שאמר את שם ה' של סיום ברכת 'רצה' – יאמר יעלה ויבוא, וימשיך באמירת 'ותחזינה' כרגיל. וכן אם נזכר לאחר שאמר את שם ה' – יאמר "למדני חקיך", ויאמר יעלה ויבוא, וימשיך כרגיל. אך אם נזכר לאחר שכבר אמר "המחזיר" – יאמר יעלה ויבוא בין "לציון" ל"מודים". ואם נזכר רק לאחר שהתחיל ברכת מודים, ולוּ באמירת המילה "מודים" – יחזור לתחילת ברכת רצה. ואם נזכר רק לאחר סיום התפילה, עליו לחזור ולהתפלל. ובשחרית – אם לא נזכר בכך עד שהתפלל מוסף, יש אומרים שבימות החול, יַתנה שאם אינו מחויב לחזור ולהתפלל, תהיה תפילה זו לנדבה.
* מי ששכח לומר יעלה ויבוא בברכת המזון בראש חודש, אינו צריך לחזור ולברך, כיון שאין חובה לאכול פת בראש חודש, כך שמלכתחילה לא תיקנו חכמים אמירה זו כחובה מוחלטת, כחלק מברכת המזון, אלא רק כמצוה לכתחילה. אולם, אם נזכר בכך לאחר סיום הברכה, לפני תחילת ברכת 'הטוב והמיטיב', יאמר: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, שנתן ראשי חֳדשים לעמו ישראל לזכרון".
דיני קריאת 'הלל'
* מי שאיחר לבית הכנסת, ולא יוכל לקרוא הלל עם ציבור אחֵר לאחר מכן, וכשהציבור הגיע להלל הוא עדיין לפני התפילה, או עומד בין ברכת 'ישתבח' לברכת 'יוצר' – יקרא הלל עם הציבור.
* זמן קריאת הלל הוא מהנץ החמה עד לשקיעתה, ובשעת הדחק ניתן לקוראו מעלות השחר ואילך. ולכתחילה יש להסמיך את קריאתו לתפילת שחרית.
* אסור להפסיק בדיבור באמצע 'הלל', כי אם לצורך עניית 'אמן', 'אמן יהא שמיה רבה', 'ברכו' ו'קדושה'. וכן אם קראוהו לעלות לתורה – יעלה ויברך.
* מי שדילג פסוק בהלל – בימים שבהם קוראים הלל שלם, יחזור ויקרא את ההלל בברכה. ובימים שבהם מדלגים בהלל, יחזור ויקרא ללא ברכה.
* לכתחילה יש לקרוא את ההלל בעמידה. והעומד ונשען על דבר מה במידה כזו שאם ינטל הַמִשְׁעָן יִפּוֹל – יש אומרים שאינו נחשב כעומד, ויתכן שיש להחמיר בדבר.
* מעיקר הדין אין חובה לקרוא את ה'הלל' בראש חודש, אלא שנהגו לקוראו. אולם, מאחר ואין קריאת הלל בראש חודש אלא מנהג, מדלגים את חלקו, לאות 'היכר' שאין הקריאה חובה מן הדין.
מנהגי התפילה בראש חודש
* מנהג ישראל מקדמת דנא לחלוץ את התפילין בראש חודש לפני תפילת מוסף. ואם שכח לחלוץ את התפילין לפני מוסף, לא יחלצן באמצע תפילת הלחש, כיון שאין איסור בדבר.
* מנהג רוב ישראל לומר בראש חודש מזמור 'ברכי נפשי', משום שנזכר בו ענין ראש חודש – "עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים.
קריאת התורה בראש חודש
* בקריאת התורה של ראש חודש, יש ארבע 'עליות'. ואין לפחות ממספר זה, כדי שלא להשוות את ראש חודש לימות החול, ואין להוסיף על מספר זה, כדי שלא להשוות את ראש חודש ליום טוב.
* בראש חודש אלול שחל להיות בשבת – בני ספרד קוראים את הפטרת 'עניה סוערה', ובני אשכנז קוראים את הפטרת 'השמים כסאי'; ומשלימים את הפטרת עניה סוערה בשבת פרשת כי תצא, לאחר הפטרת 'רני עקרה'.