הלכות ומנהגי 'הסעודה המפסקת' בערב תשעה באב
* מנהג ישראל לאכול ב'סעודה המפסקת' תבשיל אחד שהוא 'מאכל אבלים'. לדעת השולחן ערוך, מאכל זה מורכב מעדשים וביצים מבושלים; ולדעת הרמ"א, מאכל זה הוא ביצים קשות בלבד.
* בסעודה המפסקת שבערב תשעה באב, אסור לאכול שני תבשילים. ונחלקו הפוסקים לענין מאכל אפוי, כבוש, או 'מְעוּשָׁן' – אם הוא נחשב כתבשיל לענין זה. ושני תבשילים ממין אחד, שהאחד קשה והאחר רך, כגון ביצה קשה וחביתה, נחשבים כשני תבשילים לענין 'סעודה המפסקת', ומותר לאכול רק אחד מהם; אך שני תבשילים זהים, שהתבשלו בסירים נפרדים, נחשבים כתבשיל אחד.
* הרמ"א כתב, שמנהג בני אשכנז 'להרבות קצת' בסעודה בערב תשעה באב, אבל מי שיודע שהתענית לא תזיק לו אף אם לא יַרבה באכילה, ומחמיר שלא להרבות – נקרא 'קדוש'. והעורך סעודה גדולה בסמוך לסעודה המפסקת, עליו להפסיק ביניהן בברכת המזון ובתפילת מנחה, כדי שתחשבנה לשתי סעודות נפרדות, ואז יוכל לאכול בסעודה הראשונה תבשילים רבים, ובשנייה יאכל רק תבשיל אחד.
* בערב תשעה באב שחל בשבת, או בתשעה באב שחל בשבת, יש לסיים את הסעודה השלישית, שהיא ה'סעודה המפסקת', לפני שקיעת החמה, ואין כל הגבלה בנוגע למאכלי סעודה זו, ואף בשר ויין מותרים בה.
* לאחר 'הסעודה המפסקת' הסמוכה לצוֹם תשעה באב, מותר לאכול ולשתות, אך ראוי להתנות בפירוש – בפה או בלב – לפני סיום הסעודה, שאינו מקבל את התענית עד השקיעה.
* כל איסורי תשעה באב – אכילה, שתיה, רחיצה, נעילת נעליים, וכו', אסורים משקיעת החמה של ערב תשעה באב, עד לצאת הכוכבים בליל עשירי באב.
* כשליל תשעה באב חל במוצאי שבת, יש להחליף את בגדי השבת לבגדי חול מיד בצאת השבת, ויש שהקלו להחליפם לאחר תפילת ערבית.
לימוד תורה בערב תשעה באב ובתשעה באב
* לדעת הרמ"א, אין ללמוד תורה בערב תשעה באב מחצות היום ואילך, כי אם בחלקי התורה המותרים גם בתשעה באב עצמו. וכן הורה החזון איש. ויש מתירים, ובפרט כשחל בשבת. ולדעת המשנה ברורה, כשחל בשבת יש להקל, ואף כשחל בחול – אין למחות ביד הלומדים. ויש שהורה, כי אף לדעת המשנה ברורה, בערב תשעה באב שחל בשבת לאחר חצות, אין לעסוק בתורה ברבים, כגון במסירת שיעור; אך יש שכתב בנוגע ללימוד ברבים הקבוע בכל שבת, כי אדרבה, אסור לבטלו אף לדעת המחמירים, משום שביטולו נחשב לאבילות בפרהסיה.
* בתשעה באב, אסור ללמוד תורה, מפני שהיא משמחת את הלב, אולם, מותר ללמוד דברי תורה העוסקים בעניני החורבן, וכן מותר ללמוד את הנבואות הרעות שנאמרו לישראל, וסיפורי מאורעות רעים שאירעו לישראל, וכן מותר ללמוד הלכות אבילות. ונחלקו הפוסקים אם מותר ללמוד דברים אלו בעיון. ומותר לקרוא בתשעה באב את פרשת התמיד, משנת 'איזהו מקומן' ו'ברייתא דרבי ישמעאל' הנאמרות לפני תפילת שחרית; ויש אומרים, שהיתר זה הוא רק למי שרגיל לאומרן בכל יום. וכן מותר להורות בתשעה באב כל הוראה הנצרכת למעשה.