לאחרונה נקלענו לקשיים בפרנסה. המשכורת של אשתי קוצצה פלאים, ולא זו אף זו, השוכר של דירתנו אשר נמצאת בערי הפריפריה, החליט לצאת מהדירה מפאת אי יכולתו לשלם את דמי השכירות, כך שאף את דמי השכירות, שמכסים את רוב השכירות החדשית של דירתנו – אין לנו עוד, ואנו עלולים להיקלע בעקבות כך לגירעונות כספיים רבים.
אמרה לי נוות ביתי: הרי כבר הבטיחה התורה עשר בשביל שתתעשר, נדקדק, אפוא, יותר במצוות מעשר כספים והישועה קרובה לבוא.
ואכן, בזמן האחרון עקב בעיה טכנית לא הקפדנו על רישום מדוקדק של מעשר כספים כנדרש. החלטנו, אפוא (למרות ההיתרים המצויים בדבר זה כגון חובות וכדו'), להתחזק מאוד בדבר זה. וממחשבה למעשה, ישבנו יחדיו על דפי חשבון הבנק ותלושי המשכורת, וקיזזנו ממה שכבר הפרשנו למעשר, ובסופו של דבר יצא שעלינו להפריש עבור חובת המעשר סכום לא מועט.
לא ידענו מהיכן נוציא עתה סכום זה. לא ידענו אם עלינו לקחת הלוואה לשם כך, ואם מה שאמרו "בשביל שתתעשר" זה מיד עם הקבלה או רק כאשר מעשרים בפועל.
ויהי ממחרת לעת ערב, אני מקבל טלפון: "מדברים מתיווך פלוני, יש לנו שוכרים עבורכם בסכום שדרשתם"… אציין, שכאשר מסרתי למתווך את המפתח כדי שיראה את הדירה לאנשים, הוא הבהיר לי שבתקופה זו של החורף 'המצב יבש'.
"יש לי כעת שבע דירות ריקות להשכרה, דבר שלא היה לי מעולם. קשה מאוד להשכיר עכשיו, וגם אם נמצא שוכר, זה לא יהיה בסכום שביקשת אלא פחות – אבל תמיד אפשר לנסות" – כך קבע הלה.
אולם אני בלבי בטחתי בה'. מי שנתן לי שוכרים עד עתה יביא לי שוכרים הלאה, לא דאגתי. ואכן ב"ה בזכות מצוות מעשר התחילה הישועה מהר מהצפוי. וכעת, פחות משבוע וחצי לאחר שהשוכר הקודם עזב כבר חתמנו חוזה, בסכום גדול יותר ממה שקיבלתי מהשוכר האחרון.
ולא זו בלבד, אלא שהם החליטו לתת חודשיים מראש במזומן, כך שעכשיו יש לנו מהיכן להפריש מעשר. מסתבר, שההבטחה "עשר בשביל שתתעשר" פועלת כהרף עין, מיד עם "הקבלה".
(הרב פנחס זרביב, 'למעשה', מתוך גיליון 'ממשנתה של תורה' תרומה תשע"ד)