- הרמ"א לבש מסכה בפורים
המנהג להתחפש בימי הפורים, עם מסכות על הפנים ובמבחר מלבושים ססגוניים, הוא מנהג יהודי עתיק עוד מזמן הקדמונים, כמבואר בתשובת מהר"י מינץ (סימן טו), ומובא ברמ"א (או"ח סימן תרצו סעיף ח). וסיפר הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל (לב העברי, ירושלים תש"נ חלק א עמוד ד אות ב) על הרמ"א, שנפטר כידוע בגיל ל"ג (יש אומרים שנפטר בגיל מבוגר יותר), ונפטר בל"ג בעומר, ובשנת של"ג, וכתב ל"ג ספרים – וכשהספידוהו רצו לומר עליו ל"ג שבחים, ומצאו ל"ב שבחים ולא מצאו עוד שבח אחד להשלים למנין ל"ג, עד שסיפר זקן אחד, שהרמ"א נהג בפורים ללבוש מסכה ולהחליף בגדים, ועבר בכל הבתים להזכיר 'צו מעריב בזמנו' (להתפלל מעריב בזמן), כדי שלא ישכחו מפני טרדתם בסעודת פורים.
- תחפושת בפורים – זכר לזנב של ושתי
אחד הטעמים המעניינים למנהג לבישת תחפושות, כתב בשו"ת 'כנסת יחזקאל', הוא זכר לכמה דמויות מהמגילה שכביכול שמו מסכות: א) המלאך גבריאל כיסה את המראה של ושתי ועשה לה זנב (מגילה יב, ב; וטעם זה כותב גם באליה רבא סי' תרצ"ו ס"ק טו, שהתחפושת היא זכר למפלת ושתי המלכה שצמח לה זנב); ב) אסתר כאילו שמה מסווה על פניה, וכיסתה את מוצאה כדי שלא ידעו שהיא יהודיה, וכל אחד חשב שהיא מאומתו (מגילה ז.); ג) מלאכי השרת התחפשו לבני המן, קצצו אילנות בגינת אחשוורוש והסבירו לו שכך ציוום המן; ד) אליהו הנביא התחפש לחרבונה סריס המלך, כמובא בפרקי דרבי אליעזר (פרק נ) ובילקוט (סימן תתרנט). ה) בדומה להנ"ל כתב ב'מחצית השקל', שהטעם שמתחפשים הוא על שם הפסוק (אסתר ח, יז) "רבים מעמי הארץ מתייהדים", ויש מוסיפים על פי פירוש הגר"א (מגילת אסתר שם) שאותם מתייהדים לא היו גרי אמת, ורק עשו עצמם כיהודים, וזכר לכך לובשים תחפושות ומסכות ועושים עצמנו כדמות אחרת.
- למה לא כדאי להתחפש להמן
להתחפש לגויים, כגון להמן ואחשוורוש, דעת הגר"ח קנייבסקי שליט"א שאין בזה איסור משום חוקות הגויים, אך לא ראוי להתחפש לגוי. וסיפר בשם אביו הגרי"י קנייבסקי זצ"ל (ארחות רבינו סימן קח), כי בישיבה שבה למד עשו כל שנה 'פורים שפיל' להמחשת סיפור המגילה, כאשר הבחורים הציגו את הדמויות. וכל שנה, הבחור שהתחפש להמן לא נשאר בלימוד, ועזב את הישיבה באותה שנה.
ותחפושות מענייני עבודה זרה, כגון בגדי כומר וכדומה, לדעת הגר"ח פלאג'י זצ"ל (רוח חיים יו"ד סימן קעח ס"ק ב) אין לגשת עימה לפני העמוד, ולדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (אשרי האיש חלק ג פרק מח אות ו) אסור מן הדין להתחפש בתחפושת כזאת, משום "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו לא יישמע על פיך".
- האם מותר להתחפש לליצן?
ב'ארחות רבינו' (חלק ג אות קד) מביא, שאחד פרסם שתחפושת ה'ליצן' היא המצאת הגויים בשביל חגיהם להוללות, ואסור להתחפש בה בפורים, ולא הסכים הסטייפלער זצ"ל לדבריו, והתיר להתחפש לליצן כפי שנוהגים כבר מאות שנים, וכמובא במסעי החיד"א, והגויים הם שלקחו אותה מהיהודים, ואין בדבר איסור משום (ויקרא יח ג) "ובחוקותיהם לא תלכו", כמוזכר לגבי שטיחת עשבים בשבועות, שאף שהגויים נוהגים כך, שהם למדו את המנהג מהיהודים.
- האם מותר לחסיד להתפלל בתחפושת של ליטאי?
מנהג העולם להתפלל עם תחפושת. אמנם לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל ('יבקשו מפיהו' פורים חלק ב שער ח פרק א סעיף ט) אין להתפלל בשעה שלבוש בתחפושת, אם אין ראוי לעמוד בפני המלך. לדעת הגר"ח קנייבסקי שליט"א (או"ח עמוד ריד) והג"ר ניסים קרליץ זצ"ל (בנתיבות ההלכה פורים עמוד 205 ) – "אין ראוי".
וכתב הגר"ש הלוי וואזנר זצ"ל (שו"ת שבט הלוי חלק י סימן יח) שחסיד בלבוש ליטאי או להיפך מותר, ודייק הג"ר יוסף דב ספטימוס שליט"א (איגרת הפורים פרק ו הערה יג עמוד מב), שאם זו תחפושת לא מכובדת אסור, וכן כתב הג"ר יהודה טשזנר שליט"א שלבוש משונה אסור. לדעת הגר"מ גרוס שליט"א (נקיות וכבוד בתפילה) מותר במסכה – שמקורו ברמ"א, ואסור בתחפושת; ומאידך, לדעת ה'ילקוט יוסף' (תרצה כ) מותר בתחפושת ואסור במסכה, שכן הדרך לעמוד בפני גדולים ביום זה.
(נלקט מתוך מאמר בגיליון 'עומק הפשט' כי תשא תשע"ח)