מתי עושים ברית מילה בראש השנה? │ האם הציבור צריכים לעמוד בתקיעת שופר? │ ולמי ראוי לתת לתקוע בשופר? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקפ"ד סעיף ד' – סימן תקפ"ה סעיף א']
זמנה של ברית מילה בראש השנה שחל בחול
כאשר מזדמנת ברית מילה בראש השנה, מלים את התינוק לפני תקיעת שופר, משום שכך הוא הסדר, ברית אברהם שהיא המילה, ועקידת יצחק שהוא השופר, וכפי שמבואר במסכת ראש השנה שתוקעים בשופר של איל כדי להזכיר אילו של יצחק, ועוד, שהרי ברית מילה יותר מצוי מתקיעה, ותדיר קודם, וכאשר הברית מילה נעשית בתוך בית, מלים לאחר היציאה מבית הכנסת, כדי שלא להטריח את הציבור לצאת מבית הכנסת ושוב לחזור, אבל אם הבית לא רחוק מבית הכנסת ולא יהיה בזה טורח הציבור, טוב למול לפני תקיעת שופר, כדי שתהיה בידם זכות המילה בעת תקיעת שופר, ואם כך, זהו טעם שלישי להקדמת הברית מילה לתקיעת שופר, כדי שתהיה ביד הציבור הזכות הזאת.
זמנה של ברית מילה בראש השנה שחל בשבת
בשבת ראש השנה שאין תקיעת שופר, מלים לאחר 'אשרי' שלפני מוסף, ולאחר המילה וברכותיה אומרים 'יהללו', ומחזירים את הספר תורה, ויש מי שכתב, שגם בשבת מלים לפני 'אשרי' כדי שלא יהיה הפסק גדול בין 'אשרי' לקדיש.
תקיעת שופר בפה המלוכלך בדם המילה
גדול אחד נהג, שכאשר היה מוהל בראש השנה, לא קינח את פיו אחר המילה, אלא תקע בשופר בפיו המלוכלך בדם המילה, כדי לערב מילה בשופר, ואף על פי כן נראה, שיקנח המוהל את פיו מבחוץ, וגם ירחץ את ידיו משום כבוד הברכה.
תקיעות מעומד
צריך לתקוע מעומד, ובדיעבד אם תקע מיושב לגמרי, והציבור השומעים את התקיעות, לא הטריחו אותם לעמוד בתקיעות שלפני מוסף, משום כבוד הציבור, ועוד, שהרי הם עתידים לשמוע מעומד את התקיעות של הסדר ברכות של מלכויות וזכרונות, אבל עכשיו נהגו הציבור לעמוד כולם גם בשעת התקיעות שתוקעים לפני מוסף, ואף על פי כן הם נקראים תקיעות מיושב, משום שרשות לשבת בהם.
מקום התקיעה ומעלת התוקע
נוהגים לתקוע על הבימה במקום שקוראים, כדי שזכות התורה תגן עלינו להעלות זכרוננו לפניו לטובה, וכן הברכות על התקיעה יהיו בעמידה כמו בכל ברכת המצוות, וראוי לתת לצדיק והגון לתקוע, והעיקר שלא תהיה מחלוקת בדבר, ועל כל פנים צריך שידע להוציא את הציבור בתקיעתו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א