מה הדין אם תקע סדר תר"ת בלי הפסקה? │ האם תקיעה אחרונה של תשר"ת עולה גם לתקיעה ראשונה של תש"ת? │ ואיזה תנאי מועיל לעשות בתקיעות?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תק"צ סעיף ה' – ז']
תקע סדר תר"ת ללא הפסקה
אדם שתקע את כל סדר תר"ת בבת אחת וללא הפסקה בינתיים, נחלקו בזה הדעות, יש אומרים שיצא ידי חובה, כיוון שניכרת התקיעה מהתרועה, וממילא התקיעה עולה לכל אחד ואחד, ויש אומרים שלא יצא ידי חובה, כיוון שצריך שלכל תקיעה יהיה לה ראש וסוף, ומאחר ותקע בבת אחת, אין ראש לתקיעה האחרונה ולא סוף לתקיעה הראשונה, וממילא לא יוצאים בזה ידי חובה, והגר"א מסכים לדעה הראשונה.
האריך בתקיעה אחרונה של תשר"ת
אדם שהאריך בתקיעה האחרונה של תשר"ת כשיעור שתי תקיעות, והתכוון שתקיעה זו תעלה לו לשם שתי תקיעות, תקיעה אחת לסוף תשר"ת, ותקיעה אחת לשם תחילת תש"ת, הדין הוא שתקיעה זו עלתה לו רק לתקיעה האחרונה של תשר"ת, ויש אומרים שאפילו לתקיעה אחת לא עלתה לו, כיוון שאנו הולכים אחר מחשבתו, ומכיוון שהוא רצה שאותה תקיעה תעלה לו לשתיים והרי היא לא עולה לו לשתיים, אם כן אין לו שום כאן דבר.
עשה תנאי על התרועה
אדם שעומד לאחר סדר תשר"ת ולפני סדר תש"ת, והרי תשר"ת ותש"ת זה מספק, שהרי אנחנו לא יודעים מה זה תרועה האמורה בתורה, ואותו אדם התנה, שמה שגלוי כלפי שמיא שזאת התרועה האמיתית אז אותה תקיעה היא לשם אותו סדר, יצא ידי חובתו.
תקע תרועה בתוך השברים
אדם שתקע בשופר ובתקיעת שברים לא גמר את השבר השלישי, אלא בתוך השברים התחיל לעשות תרועה, אם מיד לפני שהספיק לגמור את התרועה נזכר שהוא אוחז באמצע שברים, יתקע את השבר השלישי, וכל זה דווקא כשהיה בנשימה אחת, אבל אם לא היה בנשימה אחת, חוזר ותוקע שלשה שברים ותרועה, כיוון ששברים ותרועה צריכים להיות בנשימה אחת, ויש פוסקים הסוברים שאפילו היה בנשימה אחת, חוזר ותוקע שברים וגומר את הסדר, כיוון שהפסיק באמצע השברים, וראוי לחוש לשיטה זו ולהתחיל את השברים מחדש, ואם לא נזכר שהוא לא גמר את השברים עד שגמר את התרועה, לא הפסיד את התקיעה הראשונה של תחילת הסדר, אלא חוזר ותוקע שלשה שברים, ומריע ותוקע, אבל אם קרה לו הדבר בתש"ת או תר"ת, הפסיד גם את התקיעה הראשונה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א