האם מותר לדבר בתפילת מוסף של לחש כדי לתקן את התוקע? │ האם מותר להוסיף על עשרה פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות? │ ומדוע יש שקראו תיגר על אמירת הפסוק 'וביום שמחתכם'?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקצ"א סעיפים א' – ו']
דיבור בתפילת מוסף של לחש כדי לתקן את התוקע
אומר השולחן ערוך, תפילת מוסף של ראש השנה, מורכבת מתשעה ברכות, והשליח ציבור מתפלל יחד עם הציבור בלחש, ומבאר המשנה ברורה, שהשולחן ערוך בדבריו בא להוציא מדעת כמה פוסקים שסוברים, שתפילת לחש של מוסף של ראש השנה, מתפללים בה רק שבעה ברכות וכמו בשחרית, עוד אומר המשנה ברורה, מקום שנוהגים שכולם מתפללים יחד עם השליח ציבור, והשליח ציבור תוקע בתפילת הלחש מלכויות זכרונות ושופרות, אם טעה בתקיעות, אסור לדבר באמצע תפילת הלחש ולתקן אותו, משום שכבר יצאו ידי חובה מעיקר הדין בתקיעות דמיושב, ואפילו אם לא שמעו את התקיעות דמיושב, בכל זאת אסור להפסיק ולגעור בו באמצע תפלת הלחש, אלא יחזרו ויתקעו לאחר התפילה את אותו סימן שטעה בו.
הזכרת ראש חודש בתפילות ראש השנה
אומר השולחן ערוך, המנהג בכל בני ספרד, שלא מזכירים פסוקי קרבן מוסף בראש השנה, משום שאת הפסוקים אלו מזכירים רק בשבת ראש חודש, שרגילים בהם ולא עשויים לטעות באמירתם, אבל בשאר המועדים, כיוון שלא רגילים בנוסח שלהם, לא מזכירים אותם, כדי שלא יבואו לטעות, ורק אומרים באופן כללי, 'ככתוב בתורתך', והרמ"א חולק ואומר, שהמנהג הפשוט באשכנז ובגלילות אלו, לומר פסוקי מוסף ראש השנה, אבל לא מזכירים את ראש חודש,
ומביא המשנה ברורה שתי טעמים בדבר:
א. כדי שלא יאמרו שיום ב' של ראש חודש, דהיינו, יום ב' של ראש השנה הוא העיקר כמו בשאר ראשי חודשים, והסיבה שבאמת בראש השנה היום הראשון הוא העיקרי הוא משום שחודש אלול לעולם אינו מעובר.
ב. כדי שלא לתת ליום זה מעלה מצד שהוא ראש חודש, שהרי לאותו יום של ראש השנה יש מעלה גדולה שהוא ראש השנה, וראש חודש נכלל במה שאומרים, 'זכרון', שזה כולל ראש חודש.
כוללים את ראש חודש בתפילת מוסף
צריך לומר 'את מוספי יום הזכרון' כדי לכלול גם את מוסף ראש חודש, וגם ביום השני אומרים 'את מוספי', כלומר, אפילו שבחודש תשרי היום הראשון הוא העיקר שמונים בו למועדים, בכל זאת אומרים בו 'את מוספי' כדי שלא יזלזלו ביום השני אפילו שהוא לא העיקר, ובדיעבד אם אמר ביום השני 'מוסף', אינו צריך לחזור, אבל אם ביום הראשון אמר 'מוסף', חוזר.
פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות
אומרים עשרה פסוקים של מלכויות, ועשרה פסוקים של זכרונות, ועשרה פסוקים של שופרות, שלשה פסוקים של תורה, שלשה פסוקים של נביאים, ושלשה פסוקים של כתובים, וחותם בשל תורה, ומותר להוסיף עליהם עוד פסוקים אם רוצה, ואם לא התחיל בשום פסוק ורק אמר 'ובתורתך כתוב לאמר', יצא.
פסוקים של פורענות
אין אומרים פסוקים של פורעניות בפסוקי מלכויות זכרונות ושופרות, וכן אין אומרים פסוק זכרונות של יחיד, אלא רק זכרונות של ציבור.
אמירת פסוק 'וביום שמחתכם' וגו'
יש קוראים תיגר על מה שנוהגים להשלים פסוקי שופרות בפסוק 'וביום שמחתכם וכו' ותקעתם בחצוצרות', כיוון שלא מזכירים באותו פסוק שופר, אלא חצוצרות, אבל הרא"ש והר"ן כתבו לקיים המנהג.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א