כהמשך למאמר הקודם, שבו דיברנו על האמונה בה' באופן כללי, נדבר כאן על האמונה והביטחון בה' בעניין הפרנסה.
דומה שכיום לא מדברים מספיק על נושא החינוך לאמונה בכל בנוגע לפרנסה; בחיידר ובבית הספר לא מדברים עם הילדים על אמונה בפרנסה, שהרי מדובר בילדים צעירים הרחוקים מדאגות פרנסה; כך גם לא בישיבות, ובסמינרים – להיפך, מדברים שוב ושוב שאם רוצים לזכות בבעל שישב וילמד, חשוב שיהיה ביד 'מקצוע', כאילו המקצוע הוא המפרנס אותנו.
בהמשך, אחרי החתונה, הצעירים נשאבים מייד ללחץ הצרכים הקיומיים: הכנסה, משכנתא, ובהמשך גידול הילדים וכו'. הרחוב גם הוא לא מחדיר אמונה, אלא רק מייאש, ומשכנע כמה חייבים לחסוך לחתונות הילדים, עוד לפני שהם נולדו. השיח הציבורי גם הוא מחליש ומייאש, רק שומעים כמה הכול יקר, ועד כמה הממשלה מקצצת מתקציבי הציבור החרדי.
כך שכשאין תשתית חינוכית בנושא, נופלים מייד לייאוש, ואת התוצאות אנו רואים בשטח: אנשים לחוצים ודאוגים, במיוחד בכל הנוגע להשאת הילדים. זה מדהים; כל אחד מאמין שיהיו לו ילדים, שהוא יחיה, שאשתו תחיה, שיימצאו שידוכים מתאימים לילדים, ורק איך יחתנו – על זה דואגים ודואגים, והפתרונות הם בתחומי החיסכון והגמ"חים, ללא השקעה וחיזוק בענייני אמונה וביטחון.
וזה פשוט מדהים. כי עוד לא נתקלתי באדם שזכה לחתן צאצאים, ואין בידו מסכת של סיפורי השגחה והארות משמיים! למה לא נספיג את ילדינו במטענים של אמונה, בסיפורי השגחה ספציפית בנושאים אלו; הרי כל אחד מהם יתמודד בחיים עם גידול משפחה, מנין יישאבו כוחות, אם לא מהמאגרים שנכין להם?!…
@ ילדים, תתחילו לספוג
זכה דורנו במשפיעים המרעיפים טללי אמונה, כדוגמת הרה"צ ר' אלימלך בידרמן שליט"א וחוברת 'באר הפרשה', וכאן מגיע תפקידנו כהורים: להספיג את ילדינו מגיל רך באוצרות של אמונה, כדי שבבוא היום הם יהיו מחוזקים ומלאי כוחות נפש.
ידוע הווארט של הרבי מקאצק: "והיו הדברים האלו על לבבכם" – לפעמים הדברים 'על הלב', ולא בתוכו, פשוט כי זה עדיין לא נוגע למעשה, אבל מגיע רגע שבו הלב נפתח, והכול נכנס פנימה. כשבבית חיים אמונה בהשגחה שהבורא דואג, זן ומפרנס, הדברים נספגים, וצפים כשזה מגיע הלכה למעשה.
משה רבנו בספר דברים משחזר ומזכיר לעם ישראל את כל מה שעברו במדבר. הוא מזכיר את המן: "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן"; הוא מזכיר להם את ההשגחה הפרטית בעניין הביגוד: "שמלתך לא בלתה מעליך"; עם שלם חי במשך ארבעים שנה במדבר שממה וכלכל את עצמו בדרך ניסית.
בזמנם לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בתחום הפרנסה, היה ברור ומוחשי שהקב"ה זן, מפרנס ומכלכל. הרי ראו בחוש שהמן יורד לכל אחד במיקום שונה, לפי צדקתו. ראו גם שההשתדלויות אינן מועילות – הממעיט לא החסיר והמרבה לא העדיף. לכולם נשארה בסוף עשירית האיפה.
השאלות, החששות והניסיונות התחילו בכניסה לארץ ישראל, כשכל אחד היה צריך לטרוח על המחיה ועל הכלכלה.
@ השפע מוכן, מחכה לנו
נחרוג קצת מהסגנון הרגיל במדור זה, וננצל במה מכובדת זו כדי להביא ציטוטים מדברי רבותינו, המלאים בחיזוק בענייני אמונה ופרנסה.
נתחיל ביסוד. אמונה אינה רק עניין של אמונה במשהו קיים, לאמונה יש כוח עצום בהמשכה של דברים. נצטט את דברי בעל ה'אוהב ישראל' בפרשת נח, על דברי חז"ל שנח מקטני אמונה היה, מאמין ואינו מאמין: אמונה מלשון ויהי אומן את הדסה, והוא לשון המשכה וגידול, כי באמונה יש כח זה שע"י האמונה יומשך הדבר הזה ממקורו ויבוא, היינו ע"י שהוא מאמין בו באמונה שלמה על איזה דבר, אז נמשך הדבר ההוא ובא בשלמות". כלומר, אם אדם מאמין באמונה שלמה שהקב"ה מפרנסו, זה עצמו מביא לו שפע. על ידי האמונה הוא ממשיך על עצמו שפע אינסופי.
ולהיפך, ידועים דברי בעל 'חובת הלבבות' (פתיחה לשער הביטחון) על האדם המאמין שפרנסתו מגיעה כתוצאה מהשתדלותו: מפני שאם אינו בוטח באלוקים, בוטח בזולתו, ומי שבוטח בזולת ה', מסיר האלוקים השגחתו מעליו ומניח אותו ביד מי שבטח בו". ואוי ואבוי לאדם שהקב"ה יניחהו בידי "חוכמתו וכישרונותיו".
בעל ה'נועם אלימלך' (בהר) מביא בשם אחיו, הרבי ר' זושא מאנפולי דברים מדהימים: ונראה שהשי"ת ברא את העולם השפיע מטובו צינורות מושכים שפע לצרכי בני אדם, ודרך השפע שלא להפסיק כלל… אלא כשהאדם נופל ממדרגתו ואין לו בטחון בבורא… אז עושה האדם ההוא במחשבתו ההיא אשר לא מטוהר פגם בעולמות העליונים… ואז נפסק השפע. כלומר, החששות והדאגות לא רק אינם מועילים, אלא גורמים להפסקת השפע.
ככל שהאדם מגביר ומעצים את אמונתו בשפע שהקב"ה מרעיף עליו, כך באמת יבוא לו, כי ההנהגה עם האדם היא כמו צל; מה שאתה מראה לצל, זה מה שהצל יראה לך חזרה.
אם אתה מאמין שקשה היום להתפרנס, באמת יהיה לך קשה… אם אתה חי באמונה שלחתן ילדים זה קשה, יהיה חלילה קשה… אך אם תשקיע באמונה שאצל הקב"ה, הזן ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כינים, אין מושג של קושי – גם לך ילך הכול בקלות.
נעתיק דברים נפלאים ומחזקים מבעל ה'קדושת לוי' בפרשת בשלח: ולכן אם אדם בטוח בה' שהשי"ת יעשה לו כל צרכיו, גם מלמעלה ממלאין לו כל משאלותיו. אבל אם אדם דואג תמיד על פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו, אזי גם למעלה יחסר פרנסתו. ולכן אשרי איש שלא ישכחך ושם בטחונו בה', כי אז ה' צילך ומכין פרנסתו, כמו שהוא בוטח בה' שהקל עושה לו כל צרכיו, כן הקל נותן לנו כל צרכינו".
ציטוט נוסף מחייה ומחזק מבעל ה'באר מים חיים' (בהר): כשאדם אינו מסיר בטחונו מה', ויודע ומאמין באמונת אמת שבוודאי הקב"ה יזמין לו הצטרכותו… רק שעומד וממתין ומצפה לראות באיזה עניין וסיבה יפליא הקב"ה עמו פלאות להזמין לו הצטרכותו, אז ודאי אין הקב"ה מונע מאתו מלברכו גם בלמעלה מן הטבע".
@ לאו דווקא בשש ספרות
הבאנו טיפה מהים מכל מה שיש בנושא. כמה טוב יהיה אם ילדינו, בטרם יתחילו לשאת את עול הפרנסה, יחיו וינשמו גישה זו שלקב"ה אין מחסור – "כי אין מחסור ליראיו". נשתף אותם בסיפורי השגחה שאנו זוכים לחוות כל הזמן, וכשהדברים יהיו על הלב, בעזרת ה' כשיגיע הזמן יחדור הכול פנימה.
סיפורי אמונה לא חייבים להיות קשורים רק לסכומים בני שש ספרות. גם השגחה פרטית בשטר של עשרים שקלים שנמצא באופן בלתי צפוי בארנק, ברגע הקריטי, או בבגד חדש שקיבלנו במתנה והוא מתאים בדיוק לצורכי הבת – מחזקת ומרוממת את התחושה והקרבה לבורא העולם, ומחדדת את הידוע: "לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם".
נזכור! זו מתנה לכל החיים, ולצערנו, כיום רק אנחנו ההורים יכולים לתת אותה לילדים. זאת מעבר לתועלת האישית שאנו נחווה תוך כדי כך, בזה שנחזק את האמונה שלנו בנושא… בהצלחה.
לקבלת גישה לתכני חינוך נוספים מאוצרו של המחנך הרב פנחס ברייער לחצו כאן