מֵהלכות סוכה
* הישן בסוכה תחת שולחן או מיטה אשר גובה החלל שתחתיהם עשרה טפחים ויותר – לא יצא ידי חובתו; ונחלקו הפוסקים אם דין זה הוא מדאורייתא או מדרבנן.
* יש שהורה שמותר לישון בסוכה במיטה התחתונה שבמיטת קומתיים, כאשר גובה החלל שבין שתי המיטות נמוך מעשרה טפחים.
* סוכה פטורה ממזוזה, מפני שהיא דירת עראי. ואף חדר החייב בכל ימות השנה במזוזה, אשר מסירים את גגו והוא משמש כסוכה – פטור בימי החג ממזוזה.
* אדם שנאנס ולא בנה סוכה בערב החג, או שהרוח העיפה את הסכך מעל גבי סוכתו בחג עצמו, ואין לו סוכה לשבת בה – יש אומרים שמותר לו לבקש מגוי לבנות עבורו סוכה ביום טוב.
* סכך שהועף ברוח מעל גבי סוכה אחת ונח על גבי סוכה אחרת, יתכן שפוסל את הסכך הכשר שתחתיו, כיון שלא הונח עליו לשם צל.
מֵהלכות בניית הסוכה
* סוכה הבנויה תחת סוכה אחרת – פסולה. ופסול זה, הוא רק כאשר הסוכה העליונה כשֵׁרה, אלא אם כן היא פסולה מחמת שהיא גבוהה יותר מעשרים אמה. וכמו כן, אין התחתונה פסולה אלא כשניתן לדור בסוכה העליונה, כלומר, שהסכך של הסוכה התחתונה חזק ויציב דיו בכדי שיוכלו לשבת, ולשכב על גביו, ולהעמיד על גביו את כל הנצרך לשם מגורים בסוכה.
* ניתן לבנות סוכה על גבי משטח נייד, כגון עגלה רחבה, או 'נגרר' של רכב, וכדומה, ולהשתמש בה כסוכה גם בשעה שהמשטח נע ממקום למקום.
* סוכה הבנויה על גבי גג גבוה, צריכה להיות ראויה לעמוד בפני הרוחות המצויות בגג, ואין די בכך שראויה לעמוד בפני הרוחות המצויות על גבי הקרקע.
* נוי סוכה העשוי מחומר הפסול לסיכוך, התלוי תחת הסכך במרחק של פחות מארבעה טפחים, הריהו 'בָּטֵל' לסכך, ונחשב כחלק ממנו. אולם, נוי סוכה כזה, התלוי במרחק של ארבעה טפחים ויותר מהסכך, אינו בטל לסכך, ולכן, אם רוחבו ארבעה טפחים ויותר, דינו כסכך פסול. ויש מגדולי ישראל שנהגו שלא לתלות נוי סוכה תחת הסכך כלל, דהיינו, אף במרחק של פחות מארבעה טפחים.
מֵהלכות כשרוּת הסכך
* תנאֵי ההכשר לסכך הם: צומח, תלוש, ואינו ראוי 'לקבל' טומאה. וענפים הגדלים בעציץ שאינו נקוב, או ב'גידולי מים' – לדעת פוסקים רבים כשרים לסיכוך למרות שאינם צומחים מהקרקע.
* דבר הראוי 'לקבל' טומאה רק מדרבנן, פסול לסיכוך, אך אם נשבר באופן שכבר אין עליו 'שֵׁם' כלי ואינו ראוי יותר לקבל טומאה, והשברים אינם ראויים לשימוש כלשהו, מותר לסכך בו.
* נחלקו הפוסקים, האם מותר לסכך בשברי כלים שלא ניכר בהם כי הם שברי כלי, כגון קרשים ששימשו כארגז עץ ואין בהם כל סימן לכך.
* עצים צבועים, ניתן לסכך בהם, משום שהם נראים כגידולי קרקע גם לאחר הצביעה; וכן מותר לסכך בעצים המצופים בנייר, וכך נהג בעל ה'אמרי בינה' זצ"ל.