מֵהלכות האתרוג
* אתרוג האסור באכילה, פסול. יש אומרים, משום שנאמר על מצוַת ארבעת המינים "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם… פְּרִי עֵץ הָדָר", ויש לפרש את המילה 'לכם', דהיינו שהאתרוג יהיה ראוי לכם בכל דרכי ההנאה שניתן ליהנות ממנו. ויש אומרים, משום שכאשר אינו ראוי לאכילה, אינו מוגדר כ'פרי'.
* ביום הראשון של סוכות, אין ליטול אתרוג שמעורב בו 'מעשר ראשון', למרות שמותר לאכלו, מאחר והוא שייך ללויים, וביום הראשון צריך לקיים את המצוה באתרוג השייך לנוטל.
* אתרוג שגדל בשנה שלפני שנת השמיטה, ונלקט בשנת השמיטה – נחלקו ראשונים אם יש בו קדושת שביעית; ויש להחמיר.
מהלכות ארבעת המינים
* הלכה למשה מסיני, שאורך הלולב יהיה ארבעה טפחים, ואורך ההדס והערבה – שלושה טפחים. וישנן דעות שונות לגבי אופן המדידה של טפחים אלו; ובנוסף – כידוע – ישנן שתי דעות עיקריות לגבי אורך הטפחים במידות זמננו, המכוּנות 'השיעור הגדול' ו'השיעור הקטן'.
* דעת רוב הראשונים, שדין 'הָדָר' בארבעת המינים נדרש רק ביום הראשון של חג הסוכות, וכך פסק השולחן ערוך; ויש אומרים, שהוא נדרש בכל שבעת ימי החג, וכך דעת הרמ"א.
* יש מהראשונים שסוברים, שבמקרה שאין אפשרות להשיג ארבעת המינים כשרים, אלא מינים הפסולים מחמת מום – יש ליטול אותם ללא ברכה, כזכרון לקיום המצוה. וכך פסק השולחן ערוך. והרמ"א הביא דעת ראשונים הסוברים, שאם רק הלולב פסול, וסיבת הפְּסול היא מחמת שהוא יבש; אך הוא אינו יבש לחלוטין – ניתן אף לברך על ארבעת המינים. ועוד כתב הרמ"א, שיש הסוברים שבמקרה שאין אפשרות אחרת, ניתן לברך אף על הדס 'יבש' שלא יָבַשׁ לחלוטין, אך לא על אתרוג יבש. ויש אומרים שבמקרה כזה ניתן להקל אף בערבה ובאתרוג.
* מהיום השני של חג הסוכות ואילך, מותר ליטול ארבעת המינים של אחר ללא ידיעתו, משום שאנו מניחים כי כל אדם מתרצה בכך שיקיימו מצוה בחפציו.
* אסור ללמוד בספר של חבירו ללא רשותו. ויש מגדולי האחרונים שכתב, שבספר המונח בבית הכנסת, מותר ללמוד ללא בקשת רשות, כיון שהמביא ספר לבית הכנסת, מביאו על דעת כן.
קשירת ארבעת המינים ואופן נטילתם
* מצוה לאגוד את הלולב, ההדס והערבה, יחד, בקשר על גבי קשר, משום 'נוי מצוה'. ונחלקו הפוסקים אם מצוה זו היא מדאורייתא, או מדרבנן. ואף הנוהגים לתחוב את שלושת המינים בְּאוֹגְדָן העשוי מעלי לולב – המכונֶה 'קוֹישִׁיקְל' – יוסיפו ויקשרו אותם יחד בקשר הנ"ל.
* יש אומרים, שצריך לקשור שלושה קשרים בלולב, והיינו – קשר אחד האוגד את הלולב עם ההדס והערבה, ושני קשרים נוספים, האוגדים רק את עלי הלולב. ויש אומרים, שצריך לקשור שלושה קשרים בלולב בפני עצמו, בנוסף על הקשר האוגד את שלושת המינים.
* בנטילת ארבעת המינים, יש לאחוז את הלולב, ההדס והערבה, ביד ימין, ואת האתרוג ביד שמאל. ואם אחז את האתרוג בימין, והלולב בשמאל, יצא ידי חובתו; וראוי ליטול שנית ללא ברכה.
* בעת נטילת ארבעת המינים, יש להחזיקם במאונך, כצורת גדילתם בעץ, דהיינו, ששורשיהם למטה וראשיהם למעלה.