אליעזר (לייזר) רוט
בימים אלו, שבהם חוגגים רבבות אלפי ישראל את שמחת הסיום של המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה', בעת שבה מתכוננים רבבות נוספים להצטרף אל הלימוד עם תחילתו של המחזור השלישי בסייעתא דשמיא, פנינו אל הגאון רבי שמואל קוריץ שליט"א, רב קהילת החסידים בקריית ספר-מודיעין עילית, מחבר ספרי 'אוצרות השבת' ו'אוצרות הטהרה', ומי שהיה אחד השותפים הרבים לחיבור המופלא מבית 'דרשו', ה'ביאורים ומוספים' שמשולבים עם המשנה ברורה במהדורת 'דרשו', ושמקרבים את הלימוד לאופן של 'הלכה למעשה'.
בעת שהתחבר ה'ביאורים ומוספים', פנתה הנהלת 'דרשו' לשורה ארוכה של פוסקי הלכה ידועים ומפורסמים, הנחשבים לבעלי מומחיות מיוחדת כל אחד במקצוע אחר ממקצועות התורה, והם היו אלו שכתבו וערכו את החיבור, כל אחד במקומו שלו.
הגאון רבי שמואל קוריץ כמחברו הספר הנפלא על הלכות שבת 'אוצרות השבת,' נבחר כאחד מעורכי ה'ביאורים ומוספים' על חלק ג' של המשנה ברורה.
לרגל הסיום וההתחלה של המחזור החדש, פנינו אל הרב כדי לשמוע מפיו אמרים וסיפורים בנושא זה של לימוד ההלכה.
את דבריו פתח הרב קוריץ בעניין הנלמד בפרשות אלו, אודות מלאכת המשכן. "ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי… וימלא אותו ברוח אלוקים בחכמה בתבונה ובדעת… ולחשוב מחשבות… ולהורות נתן בלבו".
"מרן הגר"ש ואזנר שאל על הפסוק הזה, מה באה התורה ללמד אותנו בכך שאמרה לנו "ולהורות נתן בלבו", הרי הקב"ה מילא אותו בחכמה ובתבונה ובדעת, ומילא אותו ברוח אלוקים וכו' וכו'. לכאורה זה ברור שהוא יכול גם להורות, עם כזאת חכמה מופלאה שיש בו, חכמה שלא היה כמותה מעולם.
"אלא, אומר מרן ה'שבט הלוי' שמהפסוקים האלו אנחנו יכולים ללמוד עניין יסודי מאוד: צריך חכמת הלב מיוחדת לעניין הזה של הוראת הלכה. יכול אדם להיות חכם מחוכם, בעל תבונה ודעת ברמה הכי גבוהה שאפשר, חכמה שהוא קיבל ישירות מהקב"ה, אבל אין לנו את התכונה הסגולית המיוחדת של "להורות", כדי להורות צריך לקבל בנתינה מיוחדת, "להורות נתן בלבו", וכדי לזכות לכך צריך להרבות בתפילה ותחנונים ולבקש רחמים ממי שהחכמה שלו, שיחנון אותנו גם בסוג הזה של חכמה, חכמת ההוראה.
"כלפי מה הדברים אמורים?", ממשיך הגר"ש את דבריו, "כלפי החיבור הנפלא הזה, המשנה ברורה של 'דרשו'. ראינו ספרי הלכה רבים, אבל יש ספרים שזכו לחכמה המיוחדת הזאת של הוראה, ויש להם הצלחה מיוחדת. למשנה ברורה במהדורת 'דרשו' יש את הסייעתא דשמיא המופלאה הזאת, רואים בכל מקום ובכל אתר שהספר הזה פשוט נמצא בשימוש תדיר על ידי לומדי ההלכה, באופן יוצא דופן לעומת שאר הספרים שנתחברו בדורות האחרונים.
"לא זו בלבד, אלא שהמשנה ברורה במהדורת 'דרשו' גם מאציל על הלומדים בו מהרוח המיוחדת הזאת של 'להורות נתן בלבו'. כמה בחורים ואברכים היו לומדים פעם משנה ברורה ומרגישים שהם לומדים מעין 'הלכתא למשיחא', לא הצליחו להבין איך מתרגמים את זה הלכה למעשה, היו לומדים סימן שלם וחוזרים עליו, אבל כשבאה הלכה לידם, הם לא ידעו איך לנהוג, כי הלימוד היה תיאורטי בלבד, ולא באופן מעשיה.
"על ידי הלימוד עם ה'ביאורים ומוספים', אפשר לראות שרבים לומדים ויוצאים עם הלכה מחודדת בידם, זה ברור להם מה מותר ומה אסור וכשבאה הלכה לידם הם יודעים איך לנהוג בלי להתקשר לרב ולשאול אותו שאלות פשוטות שהתשובה להן כתובה במפורש במשנה ברורה".
גם בזמני לחץ
"אני רוצה לספר לכם סיפור", אומר הגר"ש קוריץ שליט"א במהלך השיחה עם 'לקראת שבת'. "לפני כמה שנים, שוחחתי עם יהודי על המבחנים של 'דרשו' והתרומה האדירה שלהם לדור שלנו.
"אותו יהודי אמר לי דבר מאוד מענין. לדבריו, הוא שם לב שביומי דפגרא, בערבי שבתות, ערבי חגים וכדו', מי יושב בבתי המדרשות ולומד? נבחני 'דרשו'. "הם לומדים גם בזמנים שאנשים רגילים מתקשים מאוד להגיע בהם לבית המדרש וללמוד. ערב פסח, ערב סוכות, זמנים מאוד לחוצים, כולם עסוקים איש בלולבו ובסוכתו, במצותיו ובקניותיו, אבל הם, נבחני 'דרשו' כן יושבים בבית המדרש, למרות כל הלחץ והטרדה. הם כן מוצאים זמן ללמוד. למה? כי יש להם מבחן, והם חייבים לעמוד בלוח הזמנים שהוא קובע להם…".
"שמעתי את התאוריה המעניינת הזאת", מספר לנו הרב קוריץ שליט"א, "והחלטתי לבדוק אותה. עברה מאז תקופה לא מבוטלת, ואני מדי פעם עוקב אחרי העניין הזה, בדקתי בכמה וכמה בתי מדרש בכל מיני זמנים כאלו, שבהם אנשים רגילים מתקשים להגיע לבית המדרש וללמוד… וראה זה פלא, ה'אבחון' הזה של אותו יהודי אכן התברר כמדויק. נבחני 'דרשו' באים ללמוד בכל זמן. מדהים!!!
"האמת שהרגשתי את זה גם על עצמי וגם על הילדים שלי. כשאני התחתנתי, עוד לא הוקם ארגון 'דרשו', בדיוק אז הוקם 'מפעל הש"ס' על ידי כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז זיע"א, ואני הצטרפתי ללימוד ולמבחנים. הרגשתי אז בחוש איך שהמבחנים החודשיים פשוט מעלים אותי חודש אחרי חודש, הם נותנים לי דחיפה ומרץ ו'מחייב' ללמוד ולחזור ולשנן.
"גם את הילדים שלי עודדתי מאוד להצטרף לכל מסגרת של מבחנים. הם למדו מאות דפים וידעו אותם בידיעה ברורה. אחד מגדולי האדמו"רים אף שמע על כך, קרא להם וביקש לבחון אותם, ולאחר מכן אף כתב להם תעודות נלהבות בכתב ידו, כשנדהם לראות כמה יכול בחור צעיר לדעת.
"זכורני שאחד מראשי הישיבה של בני ניסה להניא אותו מהלימוד והמבחנים בבקיאות. הוא טען שזה יפריע לו בלימוד בעיון ואף קרא לי לישיבה כדי לדבר איתי בעניין. אני עמדתי על כך שהלימוד לא יפריע לעיון, ושהוא נעשה בזמני הפנאי בשבתות, בערבים, בבין הזמנים וכדו'. בלית ברירה הסכים ראש הישיבה לאפשר לו להמשיך ללמוד ולהיבחן בצנעה… אחרי כמה שנים הוא הודה באוזני בפה מלא: "ניצחתני. הלימוד והמבחנים על מאות דפי גמרא, לא רק שלא הפריע לו להשקיע בעיון, אלא אף עזר וסייע לו להבין ולהעמיק יותר בדברי הראשונים והאחרונים".
"לימים הוצע בני כחתן לכ"ק מרן אדמו"ר מקרלין סטולין שליט"א, שבחן אותו על 1,200 דפי גמרא אותם ידע בבקיאות מופלאה. הרבי התרשם מאוד מהידיעות שלו, אבל חשש גם הוא שאולי זה בא על חשבון העיון, ובשל כך ביקש שנביא לו את המחברות שבהן רשם בני את חידושי התורה, כדי לראות אם הלימוד העיוני שלו לא נפגע, ומשראה שאכן כך פני הדברים, לקח אותו כחתן לבתו שתחי'.
"ההיקפים הללו, הידיעות הללו, הם תוצאה ישירה של המבחנים, קביעת יעדים וחתירה בלתי פוסקת של כל אחד בפני עצמו להגיע אליהם.
"אמר לי אחד מגדולי הדור שדיבר עמי בעניין הזה, שהקב"ה ריחם משמים על הדור שלנו, דור יתום, ונתן לנו מתנה מיוחדת את 'דרשו' והארגונים הנוספים שמעודדים ומתגמלים אברכים ובחורים על לימוד של דפי גמרא, שו"ע ומשנה ברורה, וכך צמחו לנו מאות ואפילו אלפי תלמידי חכמים מופלגים הבקיאים בכל הש"ס, בכל המשנה ברורה, ובסימנים העיקריים של שו"ע ב'אורח חיים וב'יורה דעה'.
"בשנים עברו", כך אמר לי אותו גדול, "יהודי שיודע ש"ס היה דבר נדיר יחסית, יחידי סגולה יכלו להיבחן על הש"ס כולו. בימינו מדובר במאות ובאלפי אברכים שלמדו במסלולים הללו של 'דרשו' וכדו', והצליחו להגיע לפסגות שעד לא מזמן היו נראות כבלתי ניתנות להשגה".
המבחנים של הגר"ח קנייבסקי
"בצעירותי שוחחתי פעם עם מורי זקני, הגאון החסיד רבי שלמה זלמן קוריץ זצ"ל על העניין הזה של מבחנים והתרומה שלהם לקידום הלומדים.
"סבא היה אחד ממייסדי החינוך החרדי בבני ברק. הוא ייסד כמה מתלמודי התורה הראשונים שפעלו בעיר, וכן את ישיבת 'היכל אברהם אלימלך – קרלין', שבה גם אני עצמי למדתי.
"סיפר לי סבא שהוא היה עושה מבחנים בעל פה לתלמידי 'תלמוד תורה מרכז' שייסד. המבחנים היו נעשים בשבת קודש, בעל פה כמובן, וסבא היה מבקש מהורי התלמידים שיבואו יחד איתם למבחן וישמעו אותם נבחנים, כי כשהילד יודע מראש שהוא יעמוד למבחן בנוכחות אביו, הוא מלכתחילה ישקיע יותר בלימוד.
"המבחנים היו נעשים בשמחה ובאווירה מאוד טובה, והתלמידים אכן הפיקו מהם תועלת עצומה. מאותו תלמוד תורה צמחו כמה מענקי הדור, בהם מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א ובני דודיו הגאון הגדון רבי ניסים קרליץ זצ"ל, והגאון הגדול רבי חיים גריינימן זצ"ל, כמו גם הגאון הגדול רבי חיים מאיר הלוי ואזנר, בעל 'מחשבת הלוי' זצ"ל, ועוד גדולי תורה יודעים.
"פעם אמר לי מרן שר התורה שליט"א שהמבחנים שהיה סבא עורך לילדים, תרמו לו רבות לחשק וההשקעה בלימוד, וכדברים הללו בסגנון מעט שונה שמעתי גם ממרן הגאון הגדול רבי חיים גריינימן זצ"ל.
"גם בתקופה שבה אני למדתי בישיבה שייסד, הוא היה מקפיד שיהיה מבחן כל שבוע גם בעיון וגם בבקיאות, ופעמים רבות היה מביא את גדולי התורה לבחון את הבחורים. לא פעם היה מביא את מרן הגרא"מ שך זצ"ל לבחון את הבחורים, הרב שך הרי היה ראש ישיבת קרלין לפני השואה, בעיר לוניצץ, ומאז היתה לו פינה חמה בלב לקרלין, פינה שהסבא שלי ידע להשתמש בה כדי להעלות את בחורי הישיבה שלו ולדרבן אותם ללמוד ולחזור כדי שיוכלו להיבחן אצל גדול הדור.
"ואכן, זה המסר שצריך להחדיר היום, גם לאברכים וגם לבחורים. ללמוד גמרא זה הבסיס, כל יהודי חייב ללמוד דף גמרא כל יום, אי אפשר בלי זה, אבל צריך גם לחזור, לשנן ולהיבחן! בלי מבחנים קשה מאוד להתקדם ולהגיע לידיעה בהיקפים נרחבים.
פעם סיפר לי הגה"צ רבי ישראל רוזנפלד זצ"ל, שהוא היה נוסע הרה"ק בעל ה'אביר יעקב' מסדיגורא, שהתגורר בתל אביב. פעם אחת הוא הגיע לשבת אל הרבי, ובליל שבת הרבי העיר לו שרואים עליו שהוא לא למד דף גמרא באותו יום…
"התנצל רבי ישראל ואמר לרבי שהוא אכן מקפיד מאוד ללמוד בכל יום לפחות דף גמרא אחד, אבל באותו יום היו טרדות והוא נסע לתל אביב וכו', ולכן לא הספיק עדיין ללמוד דף גמרא. אמר לו הרבי שכשיהודי לא לומד גמרא יום אחד, רואים עליו שחסר לו ב'צלם אלוקים' שלו.
"כעין זה זכורני שהרבי ה'ברכת משה' מלעלוב זיע"א, היה תמיד אומר ב'טיש' לתת שיריים רק לבחור שלמד דף גמרא אחד לפחות באותו יום, ומי שלא למד דף גמרא, לא היה מקבל ממנו שיריים, דבר שהרגיל את הבחורים שבלי ללמוד דף גמרא, הם לא מגיעים לרמה הרוחנית הבסיסית שכל יהודי אמור להחזיק בה באופן יומיומי".