מה מוטל על האדם לעשות כדי להניח תפילין במחשבה נקייה?│ ומדוע מניחים תפילין בתשעה באב?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילין במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ל"ח סעיפים ד' – ז']
הנחת תפילין במחשבה נקייה
כותב השולחן ערוך, שבשעת הנחת תפילין, צריך להיזהר מהרהור תאוות אשה, ומבאר המשנה ברורה, שתפילין צריכים לא רק גוף נקי, אלא שיהיה נקי גם ממחשבה רעה, ואומר הרמ"א, שמי שאינו יכול בלי הרהורים, מוטב שלא יניח תפילין כלל, ומוסיף המשנה ברורה, שאדם צריך לכוף את עצמו להכניס בליבו יראת שמים, ולהסיח דעתו וליבו מהרהורי הבאי, ולהכניס בליבו הרהורים של קדושה.
אבל בהנחת תפילין
אבל ביום הראשון של אבלותו, אסור בתפילין, ומבאר המשנה ברורה, שתפילין נקראים 'פאר', ולא נאה לו לאבל להניח תפילין, והיום הראשון זה לא רק יום המיתה, אלא גם יום הניחומים הראשון נחשב ליום שאסור בהנחת תפילין, אלא אם כן המת מת בחול המועד, שאז, היום הראשון שלאחר חול המועד שהוא בעצם היום הראשון של השבעה, מותר בהנחת תפילין, משום שכבר ניחמו אותו בחול המועד, וממילא, זה לא היום הראשון של הניחומים, וכן ביום טוב שני באסרו חג מותר להניח תפילין, ומבאר המשנה ברורה, משום שיום טוב שני עולה למניין שבעה, ולכן, היום הראשון של השבעה זה לא אסרו חג, אלא זה היום טוב שני.
הנחת תפילין בתשעה באב
בתשעה באב מניחים תפילין, משום שזה לא יותר חמור משאר ימי אבלות שבהם גם מניחים תפילין.
חתן ושושביניו בהנחת תפילין
חתן ושושביניו וכל בני החופה, פטורים מהנחת תפילין, משום שמצוי ביניהם שכרות וקלות ראש, ומביא המשנה ברורה בשם הרמ"א, שהיום שחתן קורא קריאת שמע ומתפלל, אז גם שאר בני החופה חייבים בתפילה ובקריאת שמע ובתפילין.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א