"אם בחוקותי תלכו" (כ"ו, ג)
כל אדם באשר הוא, זקוק להצלחה וברכה ברוחניות ובגשמיות. כולנו שואפים להתקדם בתחומים החשובים לנו, אם בהצלחה רוחנית ואם בשיפור תנאים גשמיים. אחד הדברים שאנו זקוקים להם הוא בהחלט גם פרנסה טובה ובשפע, פרנסה המאפשרת שלוות חיים, רוגע אישי והענקת תנאים טובים לבני המשפחה ולגידולם בכבוד.
ניתן – ולפעמים גם צריך – לעשות השתדלות שתוביל לרווחה בפרנסה, אך לעתים נפתח צוהר שמימי שמגלה את הנוסחה הבטוחה, המבטיחה באמת. מה באמת השיטה לחיי רוגע וברכה? כיצד ניתן באמת להעביר הילוך לחיי שפע ורווחה? איך ניתן להבטיח הצלחה אמיתית בפרנסה, שתאפשר חיי רוגע ברוחב לב?
מסתבר, שהתורה מגלה לנו בפרשה זו את הסוד, חושפת את הדרך המבטיחה פרנסה ברווח ועושר כלכלי. בפסוקים ארוכים ומבוארים, מרחיבה התורה בחופן הבטחות נרחב, המתחיל בשפע פרנסה עצום. לכל ההבטחות והברכות הללו קודם תנאי קטן: 'אם בחוקותי תלכו' – וכפי שרש"י מפרש 'שתהיו עמלים בתורה'.
אך לא די בעמל בתורה מדי פעם, מסתתרת כאן עוד פנינה שכדאי לדעת אותה, כדי להבטיח את בוא שפע הברכה אל בתינו: 'חוק' – מגלה הרה"ק בעל ה'דברי ישראל' ממודז'יץ זי"ע, הוא משהו קבוע, שלא זז בשום נסיבות. כמו הביטוי השגור 'חוק טבע', שמשמעות המילה 'חוק' היא שהוא עובדה מוגמרת, בלתי ניתנת לערעור או לתזוזה מכל סיבה שהיא!
כדי שעמל התורה באמת יפתח לנו את השערים ויביא לנו את הברכה והשפע, ההצלחה הנכספת בפרנסה והעושר המובטח – עליו להיות כמו חוק קבוע, שעת לימוד קבועה. העקביות בשעת הלימוד, ההקפדה על עמידה יומיומית בסדר הלימוד או בשיעור הקבוע – היא תנאי קריטי כדי שהבטחות התורה תתגשמנה במלואן, כדי שבאמת נזכה בכל הברכות המובטחות.
עמל התורה הוא חשוב מאין כמוהו, אבל אם נבקש שהוא יפעל עבורנו לפתוח לנו את שערי השפע, אם נרצה ששערי העושר והברכה ייפתחו לכבודנו – על עמל התורה הזה להיות קבוע, משהו שלא זז אף פעם. גם אם תגיע הצעה עסקית קוסמת, גם אם משהו יטריד אותנו מאוד, גם בימים לחוצים בזמן – שעת הלימוד שלנו היא כמו 'חוק' שאינו זז, בין שעה פלונית לשעה אלמונית – אין טלפונים, אין עיסוקים, אין פגישות. היקום עוצר מלכת, עכשיו אני לומד!
לפעמים זה לא קל. ברור שהדרך הרצויה היא לקבוע את שעת הלימוד לכתחילה בשעה נוחה וטובה, איש מאיתנו אינו חובב אתגרים מורכבים. אבל ברגע בו קבענו שעת לימוד, חברותא יומית, שיעור קבוע – הרי אלו קבועים וחקוקים בסלע, אין אפשרות להזיזם בשום מחיר, הם 'חוק' עובדתי, מציאות קיימת שאינה ברת חלוף בשום תנאי!
הבה נאמץ את הגישה הזו, נקבל על עצמנו ששעות הלימוד שלנו יהיו קבועות, עמידות, יציבות, חזקות, בלתי ניתנות לשינוי. גם בעת נסיון או אתגר, נהיה מוכנים ומזומנים להשליך מאחור את כל העולם בשעת הלימוד שלנו, כי עכשיו אנו בשעה שה'חוק' היומי שלנו קובע שעכשיו אנו לומדים. ואם נזכה לקבע את שעת הלימוד שלנו ולהעמידה יציבה ואיתנה ללא אפשרות להזזה – אזי נזכה לברכת שמים והצלחה מובטחת, למעלה מן המשוער!
קביעות שחוללה מהפך כפול!
הסיפור הבא כולל מימד מרגש במיוחד, כי יש בו מהפך פלאי מרומם בשתי נשמות, בעקבות קריאת גיליון זה לפני כמה שנים, כפי שמספר לנו גיבור הסיפור, הרב א. מוויליאמסבורג שבארצות הברית. ומעשה שהיה כך היה:
בפרוש חג הפסח תשע"ח, נקרא הרב א. לשיחה דחופה עם המנהל הרוחני ב'תלמוד תורה' בו לומד בנו בן ה-12. אך נכנס האב בשערי חדרו של המנהל, שלף הלה קלסר עב כרס, שבראשו ניילונית עליה מתנוסס שם בנו יקירו. האב התיישב לשיחה עם המנהל, שהחל לעבור אתו על התיק האישי של בנו.
היעדרויות תכופות, בעיות משמעת, ציונים עלובים, מבחנים שלא נערכו, איחורים עד חצי היום – כל אלו ועוד הופיעו בתיק האישי, בכמות שוברת לב. אמת, כי האב ידע זה מכבר שמצבו הלימודי של בנו אינו מן המשופרים, אך עתה – לנוכח התיעוד המדוייק ומצבור החומר שלפניו – לבו פשוט התרסק. 'אינני יודע מה לומר לך', אמר המנהל בצער, 'אבל הבן שלך – משהו לא טוב עובר עליו. אני מרחם עליו ומשאירו כאן, אבל אינני יודע אם יש לו סיכוי להתקבל לישיבה נורמלית…'
האב חש שראשו סחרחר עליו, הבשורות הקשות הכו בקודקודו מכות מחץ אימתניות. הוא ביקש כוס מים בכדי להירגע, ושירך את רגליו הביתה. כשנכנס הביתה צנח על הספה, ובקול נכאים סיפר לרעייתו: 'שבר על שבר הושברנו. אם לא די בבעיות הקשות שיש לנו עם מוישי הגדול, המסרב ללכת לישיבה והוא כבר עומד על סף נשירה, תראי מה קרא לנו עם שרוליק הקטן ממנו…'
האם שמעה את הדברים, ופשוט פרצה בבכי. מוישי הגדול – תלמיד ישיבה כבן 14, כבר כמה חודשים שניכרת עליו ירידה רוחנית קשה. הוא מסרב בעקשנות ללכת לישיבה, אינו פותח ספר יהודי, כל סיגו ושיחו התדרדרו למחוזות שההורים כלל לא הכירו. ואם לא די בכך – כעת בשורות כה קשות גם מאחיו בן ה-12, אוי, ריבונו של עולם, שתי בנים שמתדרדרים במהירות מדחי אל דחי, מאין יבוא עזרם?!
היה זה לפני כמה שנים ביום חמישי פרשת בחוקותי. בו ביום הגיע אליו גליון זה בתיבת הדוא"ל שלו, והוא הדפיסו והחל בקריאתו. בגליון בחוקותי תשע"ח – 179, הניתן לקריאה עתה בספר 'פניני פרשת השבוע' חלק ב' שהופיע לא מכבר, הופיעה עדותו של אב שבנו השתנה רוחנית לחלוטין, הודות לכך שאביו קיבל על עצמו שיעור יומי קבוע בלימוד המשניות. עתה, מיודענו הרב א. קרא את הדברים, וחש שהם נשלחו אליו כמסר שמימי ממש – – –
כבר באותו רגע, קיבל על עצמו האב החלטה חזקה ונחושה, לקבוע סדר לימוד יומי קבוע בלימוד המשנה, בשעה קבועה מדי ערב. 'יעבור עלי מה שיעבור, יקרה מה שיקרה – שעת הלימוד הזו לא תזוז, בשום אופן ובאף מחיר!' – הרהר האב, וקיבל על עצמו את הלימוד בהחלטה איתנה כסלע.
מני אותו יום, החל לעסוק בלימוד המשנה, הספק קבוע, בזמן קבוע, בסדר קבוע. לא תמיד זה היה קל, אך הוא לא זז מהחלטתו. לילה אחר לילה התיישב לסדר הלימוד הקבוע, כשלפני תחילתו הוא מפיל תחינתו לפני בורא עולם, למען בניו יקיריו והצלחתם הרוחנית הנשאפת, שיצליחו להיגאל מכל מפריעיהם, ולהתייצב במצב רוחני חיובי וגבוה!
וראו זה פלא, באורח כמעט ניסי, התקבל הבן הצעיר לישיבה מצויינת. מלכתחילה כלל לא חשב האב שיש טעם לנסות להתקבל אליה, אך ניסה את מזלו – ובורא עולם עמד בעזרו. הבשורה על קבלתו לישיבה איכותית העניקה לבן עוצמות ואנרגיות חדשות, והוא שב לחבב את דף הגמרא…
גם בחלקו של הבן המבוגר יותר, התחולל מהפך של ממש. בימי חופשת הקיץ גילו ההורים כי בנם נפרד מהחברים הפחות חיוביים, ואף שקד על התורה בהיכל 'ישיבת בין הזמנים' בשכונה. עם פרוש חודש אלול שבו שני הבנים לספסל הלימודים, כשהם שבים להיות הבחורים הטובים והנחמדים, עדיני הנפש ומצוייני הלימוד, כפי שהיו פעם!
ככל הסיפור הזה סיפר לנו האב בעצמו, כשמעיניו זולגות דמעות אושר. הוא מוסיף ומספר כי הוא ממשיך להקפיד בעקביות על הסדר היומי בלימוד המשנה, ובסייעתא דשמיא ממשיך ללקק את השפתיים במלוא חופניים נחת מבניו. ומדבריו למדנו:
קביעת שיעור לימוד יומי קבוע, מביאה בכנפיה ברכה וישועה רבה ברוחניות ובגשמיות. וכמה טוב ומשובח להוסיף לימוד קבוע בלימוד 2 משניות ביום, כתקנת גדולי ישראל שליט"א. אלפים כבר הצטרפו ללימוד 2 משניות ביום בסדר ה'משנה מאירה', ונהנים משיעור קבוע ואיתן, בלימוד נגיש ונוח, מבואר ובהיר, נעים לעין ומרגש לנפש.
הבה נשתמש בעצה הזו, כי לכולנו יש בעיות הזקוקות לפתרון, שערים שהיינו שמחים לפתוח. שיעור יומי קבוע בלימוד המשנה – הוא מפתח רב עוצמה שפותח שערי שמים, ומעניק לנו שפע אושר וברכה. הבה נקבל על עצמנו את הקבלה הטובה הזו, ונזכה!
שיפוץ דירה במנגינה…
בית משפחת כ. באחת מערי הפריפריה, בסייעתא דשמיא כבר הפך מזמן לצפוף ומבורך. עוד ועוד ילדים הצטרפו למשפחה, והרב כ. חש כי הגיעה השעה להרחיב את הבית קמעא, להוסיף 2 חדרים ומרפסת סוכה מרווחת. הוא חלף בקלילות על פני השלבים הבירוקרטיים, ועתה כבר יש לו תוכניות אדריכלות ביד, רק חסר כסף למימושן…
הרב כ. ומשפחתו 'מסתדרים' בפרנסתם, פלוס מינוס. אין להם חסכונות והם רחוקים מלהיות אמידים, כיצד ישיגו את הסכום הדרוש להרחבת הדירה? הרב כ. לא רצה להיכנס לחובות, והעדיף למצוא אפיק הכנסה נוסף – שיאפשר לממש את החלום ולהרחיב את הבית. ביום מן הימים הגיע לפגישה בביתו של יזם עסקי, שהציע לו הצעה מפתה במיוחד:
לצאת לחו"ל לתקופה בת כמה שבועות, ולבסס שם עסק מסויים. 'אתה נוסע לכמה שבועות, מבסס את המשרד ושב ארצה. בשובך, אתה מקבל ממני מעטפת מזומנים תפוחה, מה יכול להיות יותר טוב מזה?!'
זו באמת הצעה טובה, שאוצר מזומנים נרחב בצידה. אם יקבל אותה – סביר להניח שבעוד כמה שבועות יהיה בידו סכום נכבד מאוד. יש רק בעיה אחת: יש לו חברותא קבועה, בשעה קבועה ביום, עמו הוא לומד מדי יום ביומו. בשל פערי השעות, אם יסע לחו"ל – לא יוכל ללמוד עם החברותא בשעה הקבועה, ולא נראה שהם יוכלו לקבוע שעה אחרת. האם הוא יכול לוותר על שעת הלימוד הקבועה שלו, ולו לכמה שבועות?
מלחמה התחוללה בלבו. קול אחד לחש לו כי זו ההזדמנות להרחיב את הדירה, יש לו את האפשרות להניח את ידו על סכום כסף גדול יחסית בפרק זמן קצר. קול אחר לחש לו: אל תיגע בקביעות העתים לתורה, לא מרוויחים מזה!
ואז הוא החליט. באומץ, בגבורה, בשיתוף רעייתו ומשפחתו. לא. הוא יאמר לא להצעה המפתה, יוותר עליה. הרחבת הדירה תחכה קצת, ה' ישלח כסף ממקור אחר. על הלימוד היומי לא מוותרים, תמורת כל הון שבעולם!
חלפו כשבועיים, וביום מן הימים מצלצל מכשיר הטלפון בביתו. הרב כ. עונה לשיחה, והדובר מעבר לקו לא מזדהה בשמו, ומתחיל לנהל אתו שיחה בעברית רצוצה. הוא מבקש לוודא כי הרב כ. מתגורר בשכונה בה הוא גר, ומיד שואל: 'אמור לי בבקשה, מהו השיר המושמע במערכות הכריזה בשכונתכם לפני הצפצוף המבשר לפני כניסת השבת?'
הרב כ. הופתע מאוד. מהשאלה, מהשואל האלמוני, מהמועד, מהתזמון. אבל הרי השאלה קלה מאוד – היטב הוא זוכר את הניגון המושמע מדי שבוע לפני הצפירה המבשרת על כניסת השבת, והוא נוקב בשם השיר המדובר, ובאיזה לחן וביצוע הוא מושמע… כשמוע היהודי מחו"ל את התשובה, ניכר היה כי אבן נגולה מעל לבו, והוא סיפר להרב כ. מה הביאו להתקשר אליו:
'שמע לי ידידי מלפני 2 דקות, הרב כ. הנכבד!' – אמר, 'אספר לך למה התקשרתי, ותיכף תשמע מה הרווחת מזה. שמי הוא כך וכך, ואני עוזרו האישי של הרב פלוני, שהוא מגדולי תומכי עולם התורה. אמש היה אצלו יהודי משכונתך, וסיפר לו כי שיר שחיבר מושמע בשכונה מדי כניסת השבת, וכל השכונה נכנסת ליום השבת באדיבות התווים שהלחין…
אך למותר לציין', המשיך עוזר הגביר ואמר, 'כי הדבר ריגש אותו מאוד, והלה קיבל מתת יד נדיבה במיוחד. אלא שלאחר שיצא, התבקשתי לברר האם אמת נכון הדבר, או שהלה בדה את הדברים מלבו, כדי למצוא חן בעיני הגביר. החלטתי לאתר ספר טלפונים של השכונה שלכם, ולהתקשר למספר הראשון שיצוץ לנגד עיניי. כמו כן, הורה לי הגביר, כי אם התשובה חיובית – יקבל המשיב סכום כסף לא מבוטל לכל צורך שירצה…
בקיצור', העוזר המשיך, 'מבטי נפל על מספר הטלפון שלך, משמים שלחו אותי להתקשר אליך. תשובתך הכנה והאמיתית כמסיח לפי תומך, מעידה שהמידע לגבי השיר היה נכון, והודות לתשובתך – אין ספק שהגביר יתרגש שבעתיים. ועתה אמור לי בבקשה צורך שיש לך, ואני מעביר אליך בהעברה בנקאית מיד…'
הרב כ. מצמץ בעיניו וצבט את עצמו, לוודא שאינו הוזה או חולם. והלה, העוזר, זירז אותו להחליט: 'נו, אתה אומר לי משהו? תגיד מה, כמה, תן מספר חשבון עם קוד זיהוי בינלאומי. נו!' – הרב כ. נלחץ, והגיב בלחש כמתנצל: 'האמת, שאינני שש לקבל מתנות מבשר ודם, רק מידיו של בורא עולם. אבל עכשיו אני דווקא זקוק לסכום גדול כדי להרחיב את ביתי הצפוף…'
תשובת העוזר הפתיעה: 'אני מעדכן את הבוס ושולח לך כסף. תודה והמשך יום טוב!' – סיכם העוזר את השיחה, שלא ארכה אלא כשבע דקות בלבד!
ביום המחר, גילה הרב כ. בחשבון הבנק שלו הכנסה מפתיעה בסכום עצום, שסייע לו במאוד להרחבת הדירה. והרב כ. המופתע, פשוט לא מוצא את המילים לתאר את הנס המופלא, כיצד עמד המום לנוכח ההתפתחות הדרמטית, כשיד שמימית גילתה את מספר את הטלפון שלו לעיני אותו עוזר הגביר, והכסף להרחבת הדירה נפל עליו משמים – כפשוטו ממש, בלי כל עבודה, מאמץ או טורח!
סיפור נפלא זה, אותו שמענו מפי מגיד המישרים הרה"ג ר' שלמה מילר שליט"א המכיר את הסיפור ממקור ראשון, אין כמוהו להוכיח עד כמה דווקא קביעות העתים לתורה היא המבטיחה את השפע, את ההרווחה, וגם את ההרחבה – בפרנסה, בדירה, בכל נושא אחר. לפעמים זה כרוך במאמץ, הנסיון לא קל, היצר מעמיד פיתויים כדאיים – אך אנו יודעים כי דווקא קביעות עתים עקשנית, עוצמתית, כבירה ויציבה – מבטיחה את ההצלחה בפרנסה ובכל התחומים!
יהודים יקרים, הבה נעמוד יציבים ואיתנים מול כל ניסיון, מול כל הצעה, כדאית ככל שתישמע. ההצלחה בפרנסה, בעושר, בהרחבת הדעת, ברוגע נפשי ובשמחת חיים – תגיע בזכות קביעת עתים לתורה, בזכות עמידה יציבה ועקבית בסדרי הלימוד הקבועים. הבה נשמור עליהם מכל משמר, ונזכה לברכת שמים מפתיעה בעוצמתה ובכוחה!
פירעון חובות בשיטה חדשה…
במשך תקופה ממושכת היה הרב צ. מסודר יחסית כלכלית, עד שהכל הסתבך. תקופה קשה בעבודה חברה לנישואי ילדיו, ובד בבד הוצאות לא צפויות. לפתע מצא עצמו תחת עול חובות כבד, כשמדי חודש הוא נאבק לעמוד בתשלומים הקבועים. כל חודש מחדש נאלץ לגלגל חובות מתאריך פירעון אחד למשנהו, כשהוא לא רואה אור בקצה המנהרה…
ואז, ביום מן הימים הבליחה בו מחשבה: 'ואולי, אולי הבעיה נמצאת בחובות הרוחניים? אולי בגלל שאני לא מספיק עקבי בסדרי הלימוד הקבועים – אני מתקשה לפרוע את חובותיי הקבועים? אולי שם טמון הפיתרון?!' – הרהר, ועל אתר קיבל על עצמו כי יקפיד שבעתיים על סדרי הלימוד הקבועים שלו. והיה אם משהו חריג יקרה והוא לא יצליח לעמוד במטלותיו הרוחניות – ימהר להשלימן לפני בוא מועד הפירעון החודשי של חובותיו הגשמיים…
מכאן, לעדותו של הרב צ. בגיליון 'יגדיל תורה': 'מאז, פשוט עולם חדש. עם עמידתי על פירעון חובותיי הרוחניים בעקביות – תמיד אני מסתדר גם בפירעון חובותיי הגשמיים, במועד פרעונם החודשי. ואם אני מגלה קושי לעמוד בתשלום החודשי – אני יודע שחסר לי איזה שיעור שעליי להשלים, ועם השלמתו – פשוט נופל עליי כסף בסכום הדרוש!'
עדות אישית, חדה וחלקה. כשקובעים עתים ומקפידים עליהם – בורא עולם פותח שערי שפע, בזמן הנכון והראוי. הבה נקבל על עצמנו להקפיד ביתר עקביות על קביעות העתים שלנו, הבה נפתח לעצמנו שערים!
(פניני פרשת השבוע)