רֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן יִהְיֶה בְּיוֹם שְׁלִישִׁי הַבָּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה
בשבת נברך בעזהי"ת את חודש סיון, החודש בו ניתנה תורה לישראל. ומבואר בספרים הק' ש'סיון' הוא מלשון 'סיני' שעליו ניתנה תורה, ומלשון 'ניסים' שנעשו לישראל ביום המעמד הנורא והנשגב.
עוד הובא בשם תלמידי רבינו יהודה החסיד, בעל 'ספר חסידים': למה ניתנה תורה למשה ובחודש סיון ועל סיני? לפי ש'משה וסיני וסיון' גימטריא תרי"ג.
בפסיקתא משלו משל נאה, למלך שעשה חופה לבתו הכלה. אמר לו אחד מגדולי המלכות: 'נאה לבת מלך להרכיבה על הפיל כשהיא יושבת באפריון ולסלסלה בכל גדולי המלכות', ענה אדם אחד ואמר: 'פיל גבוה ואין לו הדר ולכלה יש יופי ונאה להרכיבה על הסוס ולהראות יפיה בכל גדולי המלכות, ענה אדם אחד ואמר: 'פיל גבוה וסוס נמוך, ואין להם פה לדבר וידיים לספוק ורגליים לרקד, ונאה להרכיבה על כתפיים להראות יו
פיה'. כך הקב"ה, לא נתן את התורה לא בניסן ולא באייר מפני שמזל ניסן טלה ומזל אייר שור ואין נאה להם לקלס ולשבח, לכך נתן את התורה בסיון ומזל סיון תאומים, ותאומים אדם הוא ויש לו פה לדבר…
דברי המדרש מתבארים עפ"י מה דאי' בחז"ל 'קודשא בריך הוא וישראל ואורייתא חד הוא', התורה ניתנה לישראל דווקא בחודש בו שולט מזל של אדם היודע לדבר, לרקד ולספק, משום שהאדם הישראל מחובר לתורה והוא חלק משלושת הצלעות המהווים את שלמות התורה, קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל. התורה לא ירדה לעולם סתם ובאו ישראל ובחרו בה, התורה ירדה לעולם כדי ליתנה לישראל, משום שהם מחוברים איתה בקשר בל ינותק.
נתינת התורה בחודש סיון במזל תאומים המורה על האדם שיש לו פה לדבר, הוא משום שהחיבור הזה בין שלושת הצלעות נעשה ע"י האדם כשהוא הוגה ועוסק בתורה ע"י פיו. ומבואר בספרים הק' שהתאומים הם כביכול קודשא בריך וישראל שנעשים מאוחדים כתאומים ע"י התורה הק' שניתנה בחודש זה.
***
קשר זה בין קודשא בריך הוא, ישראל והתורה, יסביר עבורנו את הנפלאות שחזו עינינו אצל גדולי עולם שהגו ועמלו בתורה הק' יומם ולילה, שכינה היתה מדברת מתוך גרונם ורוח הקודש נשבה מהם ומפסיקותיהם…
וכך סיפר הגאון רבי מרדכי שוואב זצ"ל: הגאון רבי שלום איישישוק זצ"ל היה יליד קמניץ והלך ללמוד בראדין אצל מרן ה'חפץ חיים' זי"ע, ונתקרב אליו מאוד. אחר י"ב שנה חזר לקמניץ, וביום שובו היתה בקמניץ התרגשות גדולה, והיה כמין יו"ט. הוא נכנס לבקר את הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל ובעת הביקור לא הרשתה הרבנית לאף אחד להיות בחדר, מלבד הבחור אריה ליב גראסנס [לימים הדיין הגאון רבי אריה ליב….] שהיה בן בית אצל רבי ברוך בער ונתחבא מאחורי הדלת לשמוע מה הם משוחחים, ואח"כ סיפר מה ששמע:
רבי שלום סיפר לרב"ב שבכל ערב שבת אחר חצות היום היה מרן החפץ חיים משוחח עם התלמידים בענייני השקפה והיה מספר להם עובדות מגדולים וצדיקים. פעם אחת אמר החפץ חיים: 'מיר האבן איינמאל אפגעטוהן דער רבי' [פעם אחת עקבנו אחרי הרבי…] ה"ה הגאון הצדיק רבי נחום מהורדנא…
וכאן החל החפץ חיים לספר מעשה נורא מה שראו עיניו כשעקב אחרי רבו רבי נחום בהיותו בן חמש עשרה שנה. רבי נחום היה שמש בית הכנסת ועסק הרבה במסירת שיעורים לבעלי בתים. בלילה היה נוהג להישאר בבית הכנסת אחר שכל המתפללים כבר שבו לבתיהם…
פעם אחת רציתי לראות מה הוא עושה שם, ואחר תפילת ערבית כשכל הקהל כבר יצאו מבית הכנסת, נשארתי שם והתחבאתי תחת אחד הספסלים. ראיתי שרבי נחום סוגר הדלתות ומסתכל אנה ואנה לראות שאין שם איש, אז הלך לתיבת ה'שמות' והוציא משם איזה ספר וישב על יד הבימה ולמד בדבקות עצומה עד שלפתע ראיתי אש מתלקחת שמקיפה אותו… נרעדתי בכל גופי… ראיתי שאין זו אש טבעית ורציתי לברוח משם, אך הדלתות היו נעולות, נאלמתי דומיה שלא יבחין בי…
רבי ברוך בער העיר לרבי שלום: "זה שרבי נחום זכה ל'עמודא דנורא' אין כל כך פלא, אך זה שהחפץ חיים זכה לראות זאת בהיותו אך בן ט"ו שנה זה פלא גדול…"
רבי שלום המשיך לספר שכששמעו התלמידים שרבם מרן החפץ חיים עקב אחרי רבו, סיפרו לו שגם הם עקבו אחריו פעם וספרו לו מה שראו: 'פעם אחת הלך הרבי, החפץ חיים, לתוך היער, עמדנו מרחוק וחיכינו לראות מה יעשה שם הרבי, וראינו שהרבי לקח מקל ועשה חריץ עגול בארץ, ונעמד בתוכו ואמר: 'רבונו של עולם איני יוצא מכאן עד שתענה לי…' ואחר זמן מה יצא החפץ חיים מהעיגול. החפץ חיים שמע ושתק וכנראה שהודה לנו על עובדה זו.
***
רבו העובדות והמעשים על רוח קדשו של מרן ה'חפץ חיים' , די לנו בזה שפעם חתנו הגאון רבי מנדל זאקס זצ"ל אמר לו: "אומרים עליך שיש לך רוח הקודש…" וסיפר לו כמה דברים שקרו באותו שבוע, ומרן ה'חפץ חיים' הגיב: "ברוך ה' הקב"ה חנן אותי בדעה ישרה…" לשון זה נכתב על רוח הקודש.
מסופר שאנשי גרודנא רצו שמרן ה'חפץ חיים' יכהן כרב בעירם והלכו לשאול בעצת רבו הגאון רבי נחום מהורדנא זצ"ל, אמר להם רבי נחום: "אברך שיש לו עסקים עם אליהו הנביא, אתם רוצים שיהיה רב בעירכם?!"