כמבואר בשולחן ערוך תקנ"א ובאיכה רבה, במשך שלשה שבועות אלו שולט בשעות הצהריים "קטב מרירי" ["מקטב ישוד צהרים" (תהילים צ"א) 'צהרים' – אותיות 'מצרים]. ולכן קיימת סכנה מיוחדת בין השעות הרביעית והתשיעית של היום – 10:21 – 4:16 (משנה ברורה תקנ"א, ק"ב).
על כן יש להיזהר בדברים הבאים:
א. אין לכעוס על הבנים והתלמידים ובוודאי שלא להכותם בשעות אלו.
ב. לא ללכת יחידי במקומות שוממים מחוץ לעיר אלא רק לצורך מצוה (ערוך השולחן שם וחזון איש דינים והנהגות כ, ה)
ג. אין ללכת בין חמה לצל, היינו לאורך קו בו מסתיים צל ומתחיל אור השמש.
ד. להימנע בשעות אלו מפעולות כירורגיות, כולל עקירת שן, ניתוחים, בדיקות חודרניות וחיסונים לתינוקות וכדומה פרט לצורך דחוף או בדיקת סוכר.
ה. אף שטיולים מותרים עד ר"ח מנחם אב, מכל מקום יש להימנע ממסלולים ל"מיטיבי לכת" או פעולות שיש בהם סיכון (סנפלינג, אומגה וכדומה).
רחיצה בים ובבריכה:
התפשט מנהג, שמי שלא רחץ בים לפחות פעם אחת קודם י"ז בתמוז לא יתחיל בימי בין המצרים. לדעת מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א – אין לזה כל מקור בהלכה. וכן הוא ב'הליכות שלמה' (ח"ו עמ' 13) וכן דעת הגרח"ק זצ"ל בספר 'קרא עלי מועד' ש"מנהג זה בטעות יסודו".
ושמעתי ממרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, שיסוד מנהג זה הוא בירושלים, בזמנים שבהם שנסיעה לים הייתה אירוע מסעיר ומרגש, וחששו לדברי 'יסוד ושורש העבודה' שראוי להימנע מלהתענג בימים אלו. ועכ"פ ודאי שמותר לשחות בים או בבריכה לצורך בריאות.
מכל מקום אין להיכנס לים סוער, וכן יש להיזהר בבריכה מקפיצות ראש בפרט בין השעות 16:16 – 10:21 כאמור.