סיפר לי הרה"ח ר' שלמה וייס נ"י, ששמע מאיש אחד שהיה פעם בתשעה באב בפלאנטש: אחר הצהרים עמד הרה"ק ר' אברהם חיים מפלאנטש, חותנו בזיוו"ר של כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר זצוק"ל, תחת אילן, ואנשים סביביו ואמר בדרך נחמה: "ווען משיח וועט קומען, וועט מען מאכן קידוש און זאגען 'את יום התשעה באב הזה'" [-כשהמשיח יבוא יעשו קידוש ויאמרו 'את יום התשעה באב הזה'], ואמר בניגון: "און טרערן זענען אים גערינען פון די אויגען" [-והדמעות יזלגו מעיניהם] וזלגו עיניו דמעות (רבי ישראל חיים אשרי, שיח זקנים ברוקלין תשנ"ח ח"ב ע' נ"א).
*
כשקרב ובא יום התענית ט' באב נהג כ"ק מרן אדמו"ר מפאפא זצוק"ל לקנות בכל שנה את סדר הקינות מחדש. והיה מספר, שאביו ה'ויגד יעקב', מרוב ציפיתו לגאולה השאיר בכל שנה אחרי ת"ב את הקינות בגניזה, כי אמר שבודאי יבנה ביהמ"ק בהאי שתא ולא יצטרכו יותר לומר קינות. אף כשנסע מביתו בקיץ למעינות המרפא לא לקח עמו את סדר הקינות, משום 'אחכה לו בכל יום שיבוא'.
אמנם אני כשלעצמי, הוסיף, נוהג לצאת ידי שניהם – להשאיר את הקינות לשנה הבאה ולקנות ג"כ מחדש, זאת לפי שאמרו שבעת הגאולה העתידה יתהפכו כל הקינות לשירים וזמירות של שמחה, לפיכך מכין אני כבר מעכשיו הרבה עקזעמפלארן [-עותקים] שיהיו בידי אויסטייהעלן פאר דעם עולם כשיבוא משיח צדקנו [-שיהיו בידי כדי לחלק לציבור כשיבוא המשיח].
ציפייתו למשיח ולגאולה התגברו מאד בעיקר בעיצומו של יום תשעה באב. מישהו פנה פעם אליו ושאל אימתי רשאים כבר לאכול במוצאי הצום. השיבו: אם ח"ו לא יבוא משיח ונצטרך להשלים את הצום, יהיה זמן אכילה בשעה פלונית. תפילת מעריב יכולים כבר להתפלל עשר דקות לפני כן, ואנכי אתפלל יותר מאוחר כדי לקרוא ק"ש בזמנה (מרשימות הרב שלמה מאנדעל, 'תולדות ויחי יוסף' ירושלים תשנ"ז ח"ב).
*
שמעתי מפי הרה"ק ר' איציקל מפשעווארסק זצ"ל, ש'החוזה' אמר שרואה בעיניו יהודים מעוטפים בטליתים ואומרים בתפלה 'ותתן לנו ה"א באהבה את יום תשעה באב החג הזה'… ואפ"ל הכוונה, שיקרא בשם תשעה באב כבימי הגלות ע"פ הרמז שאות הט' מהא"ב, טובא גנוז בגווי', כלשון הזוה"ק שצורת י' כפופה וטמונה בתוכו. כי בגלוי ראו ישראל רק השריפה והחורבן, אבל באמת היה גנוז בזה גם דבר טוב, כמבואר בספה"ק שבחורבן הבית כילה הקב"ה חמתו על עצים ואבנים ועי"ז ניצל הכלל ישראל לנצח נצחים. ומהאי טעמא נקרא ת"ב מועד אף עכשיו, בזמן הגלות. (הגה"צ רבי אלחנן היילפרין אבד"ק גולדרס-גרין, 'יפה שיחתן' ברוקלין תשס"ה ח"ב).
*
אירע פעם בתשעת הימים אצל הרה"ק מפלאנטש זצוק"ל, שהחזיק כוס בידו והתחיל להראות איך יקדש על כוס מלא יין כשיום תשעה באב יתהפך לששון ולשמחה, ואמר עם הנוסח של קידוש של יו"ט – 'ותתן לנו ה' אלקינו באהבה את יום חג התשעה באב הזה'. והענין, כי באמת הוא יום גדול, שהרי ראינו בהסימן של קביעות המועדות בסדר א"ת ב"ש, שכל המועדות נקבעים על ידי יום מיומי חול המועד, חוץ מתשעה באב שנקבע כפי יום הראשון של פסח, שלעולם הוא יום טוב (הגה"צ רבי משה וואלפסון שליט"א, 'אמונת עתיך' ברוקלין תש"מ ע' קצ"ב)
(מתוך 'אוצרותיהם של צדיקים')