רבי שמשון פינקוס זצ"ל היה מספר את המעשה הבא שאירע עמו, ממנו ניתן לקבל מושג-מה על נקודת המבט הנכונה שצריכה להיות נר לרגלנו בכל תהלוכות החיים.
"פעם עברתי תאונת דרכים כשבמהלך נסיעה הרכב שבו נהגתי התהפך. ברוך השם שלא אירע עמי שום דבר רציני פרט לכמה חתכים, אבל בכל זאת אושפזתי לתקופה בבית חולים, ולשם הגיע שוטר לחקור אותי מה בדיוק אירע. בתשובה לשאלתו סיפרתי לו מה אירע: תראה, אני נהג חדש. היו אז רוחות חזקות איבדתי שליטה על ההגה, והרכב התהפך.
"והנה, שבוע לאחר מכן, כאשר הייתי אצל הראש ישיבה שלי ר' יושע בער זצ"ל, התעניין גם הוא לדעת מה אירע. ניסיתי לתאר לו כיצד אירעה התאונה, אבל אז שמעתי מפיו תגובה שאיני יכול לשכוח אותה: "אוי", אמר תכף, "אם כן היית עלול להרוג בן אדם…'.
"אתם מבינים?" אמר רבי שמשון, "כאשר סיפרתי את זה לשוטר – שמעצם תפקידו אמור לשמור על חיי התושבים ותיארתי בפניו את נסיבות התאונה, נחה דעתו ואמר: 'אה, בסדר'. אבל הראש ישיבה, אפילו לא אמר לי 'אוי, היית עלול להיהרג', מה שהטריד אותו היה: 'עלול היית להרוג מישהו'. הוא הסתכל עלי כעל משוגע, איך יתכן שיהודי יגיע למצב כזה, שבו הוא עלול להרוג מישהו?
זהו מבט יהודי!
(מתוך הספר 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו', הובא בגיליון 'פרפרת')