הרב בנימין בירנצוויג
ויותר יעקב לבדו יאבק איש עמו עד עלות השחר (לב, כה)
פרשו חז"ל "ויאבק איש עמו" הוא שרו של עשו.
מרנא הכהן הגדול החפץ חיים זיע"א נשא דרשה בפני כינוס ועד הישיבות בוילנא אודות הדרכים להחזקת התורה, וכך אמר: בתורה מסופר שהמלאך נאבק עם יעקב אבינו שהיה אחרון שבאבות, ושאל – שיש להתבונן מדוע חיכה המלאך כל כך הרבה שנים ולא נאבק עם אברהם אבינו או עם יצחק אבינו?
ונשא החפץ חיים תירוצו אשר הוא יסוד מוסד לכל מהלך חיינו, ואילו לא היה אומרו אין היינו יכולים ככלל לעלותו על לוח ליבנו, שהנה ידוע שאברהם אבינו האו עמוד 'החסד', ויצחק אבינו הוא עמוד 'העבודה' שפשט צווארו לשחיטה בהר המוריה, ויעקב אבינו הוא עמוד 'התורה', שתתן אמת ליעקב זו תורתנו הקדושה.
אמר החפץ חיים, שרו של עשו – הוא היצר הרע, יכל לסבול את מידת החסד של אברהם אבינו, וכן יכל לסבול את העבודה של יצחק אבינו, אבל כשהגיע יעקב אבינו שהוא כח התורה, כאן החליט היצר הרע שחייב הוא לצאת למלחמת חורמה, כי התורה היא החוסן והמגן מפני היצר הרע, ולכן פחד שרו של עשו מיעקב אבינו.
ואמר החפץ חיים, שמני אז ניטשת מלחמה תמידית מצד כוחות הרע של היצר וחילותיו אל מול עוצם תורתנו הקדושה לומדיה ומחזיקיה.
והנה כבר ידוע מה שאמר מרן הגה"ק רבי אלחנן וסרמן זיע"א ששמע מפי קדשו של מרנא החפץ חיים זיע"א, 'שליצר הרע לא אכפת שיהודי התענה יבכה ויתפלל כל היום, ובלבד שלא ילמד תורה'.
כמו כן ידועים הדברים שמביא אדוננו הגר"א זיע"א כי הלומדים תורה צריכים שמירה מעולה כי בהם מתגרה היצר ביותר כמאמר חז"ל (סוכה נב): מניח עמי ארצות ומתגרה בתלמידי חכמים… אבל בבעלי המצוות אין היצר הרע מתגרה עמם כל כך".
התורה היא תבלין ליצר הרע, היא היחידה שמצליחה להילחם בו ולשנות את טעמו, ולכן הוא נלחם בה ובלומדיה בעיקר, כי יודע שאם נתגבר ונמשיך בכל עוז להחזיק בעץ החיים, הרי שלקחנו ממנו את הכלי מלחמה שלו ונוכל לו בסיעתא דשמיא.
*********
סיפור מרגש מסופר על ענין זה של כח התורה כמה שגם אם אדם יפול רח"ל ויסתה מדרך הטוב גם אם נטבע הוא עמוק עמוק בים הטומאה והוא כעיוור בחושך, באם היה לו את כח התורה בסוף יעזרו לו כלי המלחמה האלו להושיעו ולעלותו מתהום הנשיה.
בספר אוצרות התורה מביא מעשה נפלא על מרן הגאון רבי חיים מוולוזין שבתקופתו רווחה אגדה בין יהודי ליטא בדבר שלושה תלמידים של ישיבת וולוז'ין, תלמידים אלה התבלטו ביתרונותיהם המיוחדים על שאר בני הישיבה, האחד היה מיוחס נצר למשפחה שמנתה שבעה דורות רבנים בזה אחר זה, השני היה מוכתר בנימוסים ומחונן במידות טובות להפליא, ואילו השלישי היה חריף ובנוסף לזה שקדן עצום בתורה.
לימים נתפסו שלושת התלמידים הללו לרוח ההשכלה הברלינאית שהשתלטה אז על מחנה ישראל, הם עזבו את הישיבה ויצאו לתרבות רעה, צער רב הצטער עליהם מייסד הישיבה מרן ר' חיים, הזיל דמעות רבות ונפשו מיאנה להנחם.
יום אחד נראה אליו בחלום דמות רבו הגדול הגאון רבי אליהו מוילנא, ואמר לו 'כזאת וכזאת תאכל חרב ההשכלה, זכות אבות לא תעמוד למי שנפל בפח הכפירה, שהרי כל בני ישראל בני אברהם יצחק ויעקב, גם המידות הטובות אינן משמשות תריס בפני הפורענות שכן מידות טובות אינן מיוחדות לישראל בלבד, רק זכות התורה לבדה תעמוד לו ליהודי שלא תכרת נפשו מישראל, כל מי שלמד פעם תורה לשמה, כל מי שטעם מתיקותה של התורה, כל מי שספג לתוכו את ריחה של התורה, מובטחני שהתורה תעמוד לו להגן עליו ולהציל את נפשו מרדת שחת, אין התורה מניחה ליהודי לכפור באלוקיו ולהדבק לעם אחר', דברי אלוקים חיים אלו נחרטו בלבו ונשאם על לוח ליבו.
עברו שנים רבות ר' חיים חקר ודרש על גורלם של שלושת תלמידיו, ונודע לו כי התלמיד הראשון היחסן שכח את יחוסו ותפארת משפחתו והתבולל בעמי הארץ, התלמיד השני שהצטיין בנימוסיו התמסר לחכמת הפילוסופיה ודעתו נתבלבלה עליו עד שהמיר דתו והיה דורש דרשות של דופי, ואילו השלישי המתמיד לאחר שנכנס לאוניברסיטה בהיותו בעל מוח חריף ושקדן, עשה חיל בלימודים הכלליים עד שיצא שמו לתהילה, וכל המלומדים השכימו לפתחו, לבסוף נתמנה לפרופסור באוניברסיטה המלכותית, אבל היות ומשרה רמה שכזו בדרך בלל לא ניתנה ליהודי הוא נידרש להמיר את דתו, אך הוא התחמק מידי פעם בפעם, כאשר גבר עליו הלחץ ביקש אורכה של שלושה ימים.
לאחר מחשבה עמוקה החליט לוותר על הכבוד ונמלט ממקומו על מנת לעלות לארץ ישראל, בדרכו סר לוולוזין להקביל את פני רבו לשעבר ולקבל את ברכתו, ר' חיים ראה אותו התרגש מאד ועלז מאד לקראתו וחיבקו בזרועותיו.
לאחר שהתלמיד סיפר לרבו על מאורעותיו, שאלו ר' חיים 'בני מי הצילך מן החטא'? השיב התלמיד 'נזדמן לי לעבור בעיר מגורי באישון לילה, בעוברי על פני בית יהודי בקע מן הבית קול לימוד תורה בניגון שהיה נשמע לי עצוב, נצמדתי למקומי והקשבתי…. צלילי התוגה שהדהדו באזני נצטיירו בדמיוני כאילו התורה בוכה על שנטשתיה והנני עומד על סף הכחש והבגידה בה, אותה שעה נתעוררו בי הרהורי תשובה וכך הגעתי עד הלום'.
התורה הקדושה מגן היא לכל החוסים בה!!