"גַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ו, ה)
יש כמה וכמה לשונות לתפילה: רינה, צעקה, שוועה. כאן מצאנו לשון נוספת: נאקה. ובאמת הלשון הזו כבר נזכרה בפרשת שמות (ב, כד): "וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם". ויש להבין מה פשר הלשון הזאת של תפילה שנקראת נאקה.
כשאדם סובל צער וייסורים – באופן אוטומטי הוא בוכה וצועק. אין לו מחשבה לבכות ולצעוק, הבכיות והצעקות פורצות ממנו מבלי שתהיה לו שליטה עליהן.
וזה מה שקרה לבני ישראל. קושי העבודה, המכות שספגו, הגזירות שגזרו עליהם, שלקחו להם את הילדים ושיקעו אותם בבניין – כל אלו גרמו לצעקות לפרוץ מגרונם באופן אוטומטי. אלא שאז עשו בני ישראל חשבון: אם בין כה וכה אנחנו כבר בוכים וצועקים – לפחות ניקח את הצעקה הזאת ונעשה ממנה תפילה, נתפלל לבורא עולם שיציל אותנו מהצרות הללו.
מספרים שכשרבי ברוך בער ליבוביץ' זצ"ל, בעל ה"ברכת שמואל", שכשהיה ילד קטן, אביו ראה פעם שהוא מתנהג לא כשורה, ונתן לו מכה שגרמה לילד להתחיל לבכות.
מיד לאחר שהתחיל לבכות, לקח הילד, ברוך בער, סידור והתפלל מנחה.
שאל אותו אביו: "מה העניין שנעמדת להתפלל מנחה?" והילד השיב: "חשבתי לעצמי: אם כבר קיבלתי מכה שהביאה אותי לידי בכי, חבל שהבכי הזה ילך לאיבוד. לפחות אתפלל באמצע הבכי ואבקש 'אתה חונן לאדם דעת' או 'רפאנו ה' ונרפא'. אקח את הבכיות ואתפלל איתן, כדי שאעשה מהן יהלום בכתר של בורא עולם".
נאקה היא האנחות שבן אדם מוציא מתוך נפשו בלי רצון כלל. הוא בוכה וצועק מהייסורים הגדולים שיש לו. אלא שחבל לו לאבד את הבכיות הללו על כלום. הוא לוקח אותן ומפנה אותן לבורא עולם לתפילה: "ריבונו של עולם! תעזור לי".
חסידים היו אומרים, שבן אדם שיש לו ייסורים גדולים, וכואב לו, שלא יצעק "אוי, אוי", וגם לא "וי, וי", אלא יצעק: "אַיי, אַיי".
מדוע? מה ההבדל בין אוי לאיי?
התשובה היא: "אוי" וי זה כלום, "איי" זה ראשי תיבות של המילים אברהם יצחק יעקב! כשבן אדם צועק "איי" הוא בעצם אומר: 'ריבונו של עולם, תזכור לי שאני בן אברהם, יצחק ויעקב. יש לי אבות קדושים. אנא ממך, עזור לי בזכותם".
זה מה שכתוב כאן בפסוקים: "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ", הם צעקו "איי". "וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם" – הם הפנו את הבכיות, שבין כה וכה בקעו מלבם, לתפילה לבורא עולם שיושיע אותם בזכות אבותיהם. ואכן, "וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת בְּרִיתוֹ".
(רבי מאיר צימרוט שליט"א)