מאת: הרב אלעזר גולדברג
בכל חורף מחדש כולנו מצפים לתחזית שתבשר על ירידת שלג… צורת ירידתו האיטית – המלכותית והמרבד הלבן שבא בעקבותיו משובב את הנפש! אולם לאחר שעוברים השעות והשלג מתמוסס והופך לגוש קרח מלוכלך ומציק בצידי הדרכים, ולעיתים הוא אף גורם לנזקים לגוף – למי שמחליק ונפצע, וכן גם לרכוש – למשל, כאשר המכונית מחליקה על הקרח עד לכדי תאונת דרכים, לא עלינו.
הנושא הטריד אותי והחלטתי לחקור מהו סודו של הקרח בעולם, לשם מה הוא נברא, ומה הן תועלותיו? מה שמצאתי הדהים אותי!
הקרח מצוי במקומות שונים בעולם ובעיקר בקטבים של כדור הארץ, הצפוני והדרומי אשר שם שוכן דרך קבע 'קרח עד'. הסיבה ששם קר מאוד, היא מחמת ריחוקם היחסי מחום השמש בעקבות צורת סיבוב כדור הארץ על צירו.
הקרח בקטבים מאזן את טמפרטורת העולם כולו. לולי קרח זה, העולם כולו היה מתחמם יתר על המידה.
ככל שמתרחקים ממרכז הכדור אל הקצוות, הטמפרטורה יורדת יותר עד לקפיאה (פחות מ-0 מעלות צלזיוס ובלחץ אוויר של אטמוספירה אחת), וממילא בחורף יורדים שם יותר שלגים.
גם באוקיינוס מצויים קרחונים שצפים על פני המים. מדובר כמעט תמיד על קרחונים שניתקו מקרחון שהיה על היבשה בקטבים. כזה למשל היה הקרחון שבו פגעה האניה 'טיטאניק' לפני כ-110 שנים בהפלגת הבכורה שלה מלונדון לניו יורק והביא לטביעתה.
קרחונים אלו משפיעים מאוד על גובה פני הים. ככל שיותר קרחונים מתנתקים מיבשות הקרח ואט אט נמסים בים המלוח, נוספים כמויות אדירות של מים באוקיינוסים וכך עולה פני הים בחופי שאר היבשות, ועלול להציף ערים וכפרים השוכנים בסמיכות לחוף.
*
סגולות רבות ונפלאות יש בקרח:
- מים בצורתם הנוזלית תופסים נפח גדול יחסית לקרח מאחר שאין בהם כמות גדולה של חמצן (אוויר). ומאידך – כאשר המים מתגבשים והופכים לקרח מוצק, נפחם קטן, בעקבות כך שבין המולקולות של המים ישארו חללים ריקים עם חמצן.
לכן כשנכניס כלי שמכיל מים למקפיא, הוא יתנפח ועלול אף להתפוצץ. נוכל לבדוק זאת על ידי שנסמן קו על כוס ונמלא אותה במים עד לסימון ואז נכניס את הכוס למקפיא, לאחר שהמים יקפאו נוכל להיווכח שהקרח עובר את הסימון!
- מהסיבה האמורה (שיש יותר אויר בקרח), משקל הקרח קל מהמים ולכן כאשר אנו מניחים קוביות קרח בכוס מים, הם תמיד יצופו ולא ישקעו בכוס. וגם הקרחונים הגדולים הנפרדים מיבשת הקרח בקוטב הדרומי, צפים על פני הים ואינם שוקעים עד שנמסים לגמרי.
- בכך הקרח יחודי כמעט מכל חומר אחר בטבע – רוב החומרים דווקא מתכווצים כשהם במצב מוצק!
- הקרח היורד מן השמים, ברוב הפעמים הוא יורד בצורת ברד, אך לפעמים הוא יורד בצורת שלג. בשני המקרים הטיפות קופאות בגובה רב בגלל הטמפרטורה הנמוכה השוררת שם וההבדל ביניהם נעוץ בתהליך שמתרחש לאחר קפיאת הטיפות, שכאשר יש רוחות עזות הטיפות מתעופפות ברוח וצוברות עוד ועוד נוזלים שקופאים וכך נוצר הברד הכבד יותר (ברוב המקרים גודל הברד כגרגיר אפונה, אך לעיתים נדירות יכול להגיע לגודל של 20 ס"מ ולמשקל של כמעט קילוגרם שלם!) ואילו כאשר הטיפה קופאת ויורדת אל הקרקע מיד, נוצר שלג קל משקל היורד באיטיות המוכרת.
- כאשר רוצים למנוע קפיאה של מים, או כאשר רוצים למנוע הצטברות של שלג על גבי כבישים, מפזרים מלח על גבי המים טרם קפיאתם. המלח גורם לירידת נקודת הקיפאון, וכך המים אינם קופאים גם כאשר הטמפרטורה שלהם נמוכה מ-0 מעלות.
*
בהלכה מצינו תועלת גדולה בקרח, לבניית מקוואות טהרה כשרים. מאחר שמי המקוה צריכים להיות ממים שאינם שאובים, ולא תמיד ניתן למלא מקוה הנמצא במבנה סגור ממי גשמים. לכן בשעת הצורך רבים נוהגים להקפיא את מי הגשמים ולאחר הקפיאה (שאז הוא לא 'מים שאובים') מנסרים אותו לחתיכות (מעין 'בלוקים' של קרח), ומובילים אותו אל המקוה על גבי משטחי עץ ומניחים אותם בסמוך למקוה כדי שכאשר יפשירו ינזלו מעצמם אל תוך המקוה.
הרי שהקרח גורם להרבות טהרה בישראל!
אז בפעם הבאה שיירד שלג באזורנו, נרים עינינו לשמים בהודיה על נפלאות הבורא עמנו, לשבח ולומר את דברי ההלל של דוד המלך עליו השלום על ירידת השלג ובריאת הקרח, (תהלים קמז, טז-יח): "הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם".