לייזר רוט
לקראת ימי הפורים שוחחנו עם איש הצדקה וזיכוי הרבים, הרה"ג ר' יוחנן בריזל הי"ו, וביקשנו ממנו לספר לנו כיצד חגג את הפורים בשנים עברו, כשהיה שקוע כל כולו בפעילות של קירוב רחוקים.
"יש בדיחה ידועה", פותח הרב בריזל, "המבוגרים שבינינו יאמרו שהיא 'בדיחת קרש', אבל בכל זאת אני רוצה לספר אותה, ולא רק בגלל שאנחנו מתקרבים לפורים, אלא גם בגלל שבמקרה שלי היא הפכה מבדיחה למציאות…
"זה מגיע עם שאלה שנועדה לגרום לילדים צעירים להתבלבל לרגע: מה קורה כשפסח נופל בפורים? והתשובה היא פשוטה: מרימים אותו".
"כשהיינו ילדים שזה ייתכן שיהיה מקרה כזה אמיתי, אם אדם שקרואים לו 'פסח' ייפול חלילה בפורים, אפשר יהיה להרים אותו.
"אבל כשגדלתי והתבגרתי, למדתי לדעת שהמשפט הזה הפך לחלק מהחיים שלי, למשך שנים רבות מאוד, ולא, לא קוראים לי פסח ואף פעם לא הרמתי מישהו שקוראים לו פסח ביום הפורים. אבל כן 'הרמתי פסח' בפורים, ואני אסביר…
"כחלק מהפעילות שלנו באוקראינה, לקרב יהודים לאביהם שבשמים, היינו מגיעים לשם בחגים, כל פעם היו שולחים שליחים לערים שבהן יש יהודים, היינו עושים להם תפילות ראש השנה ויום כיפור, סוכות וארבעה מינים, וגם ליל הסדר כמובן, וכבר סיפרתי על כך בשיחות הקודמות שלנו.
"עם הזמן, זלגה הפעילות הזאת גם למקומות נוספים בעולם. יהודים מאוקראינה היגרו למדינות אחרות, והיה צורך לעבוד איתם. כמובן שבארץ זה הכי קל, הוקמו מוסדות גדולים המיועדים בדיוק לקהלים הללו, אבל ברחבי העולם זה לא כזה פשוט.
"ביום מן הימים קיבלתי בקשה מעניינת. פנו אלי יהודים מ'לונג ביץ' שבניו יורק, לא רחוק מפלטבוש, ואמרו לי שהם צריכים עזרה. הגיעה קבוצה גדולה של יהודים אוקראיניים להתגורר שם. היו שם פעילים מקומיים שדאגו לסדר למשפחות המעוניינות בכך, אירוח לליל הסדר. הבעיה שב'לונג ביץ' לא היו מספיק משפחות כדי לארח את כל המשפחות של יהודי אוקראינה, ולכן סידרו להם משפחות גם מאזורים אחרים בניו יורק.
"ומה קורה כשמגיעה משפחה שאין לה מושג ביהדות, להתארח בביתה של משפחה חרדית לליל הסדר? חד גדיא של ממש!!! לא תמיד הלבוש הולם, והם לא יודעים מה מותר ומה אסור, צריך להזהיר אותם באלף אזהרות שיבואו לפני כניסת החג, ולא ייסעו ברכב לאחר כניסתו, וצריכים לארח אותם גם בלילה, כדי שלא יחזרו הביתה בנסיעה תוך חילול יום טוב של פסח חלילה וחלילה…
"זה נשמע מורכב, נכון? עכשיו קחו בחשבון שבארה"ב יש יומיים חג! כלומר, שזה לא 24 שעות, אלא 48 שעות, ולא פעם נופל חג הפסח במוצאי שבת או ביום רביעי בלילה, וכך נוצר רצף של שלושה ימיים – שני ימי חג ועוד שבת, שבהם צריך לארח משפחה בת מספר נפשות, אנשים שלא יודעים מחייכון ומיומיכון מה מותר ומה אסור… סיפור מורכב, אפילו מורכב מאוד!
"כך נוצר מצב שהיה מאוד מאוד קשה למצוא משפחות שיארחו אותם בחג הפסח, ויהודים רבים שרצו להשתתף בליל הסדר, נאלצו לוותר על כך כי לא היה מי שיארח אותם.
"בשלב הזה פנו אלי ואמרו לי ר' יוחנן, אתה הרי יודע לעשות ליל הסדר ליהודי אוקראינה, למה שלא תעשה את זה בארה"ב בתנאים הרבה יותר טובים…
"אמרתי להם, ומה יהא על היהודים באוקראינה? ככה נזניח אותם כי בארה"ב יותר נוח? חס וחלילה! אני לא עוזב את האוקראינים. אבל אני גם לא מזניח את אלו שבלונג ביץ'… נפתח עוד שלוחה…
"הצלחנו למצוא אולם מתאים בלונג ביץ', בעלות סמלית, דאגנו לקייטרינג שיבשל מאות מנות לכל אחד מהסדרים, ופתחנו הרשמה, ואכן הנרשמים היו רבים ב"ה. ניסינו למצוא מתנדבים שיאותו לבוא ולערוך את ליל הסדר, ולבסוף מצאנו פתרון בדמות שניים או שלושה בחורים מבוגרים שלא זכו עדיין להתחתן, הם מספיק מבוגרים כדי לנהל את האירוע ולנצח על המלאכה, ואין להם משפחה לדאוג לה. שידוך מושלם…
"זה עבד מצוין ב"ה, ובאותה שנה התארסו הבחורים שניהלו את ליל הסדר. לשנה הבאה הם כבר היו נשואים, אבל הם הביאו לנו כמה חברים שלהם, בחורים מבוגרים גם כן שינהלו את הסדר במקומם, וראה זה פלא, גם הם התארסו כעבור תקופה קצרה.
"זה הפך להיות 'הדבר החם' של ניו יורק, אנשים רבים פנו אלינו, וביקשו לערוך את ליל הסדר ליהודי אוקראינה כדי לזכות בישועה. שנה אחר כך הבאנו זוג חשוכי ילדים, ובתוך שנה נולד להם תינוק. התור הלך והתארך…".
להרים פסח בפורים
"הכל עבד מצוין ב"ה", מספר הרב בריזל. "אני הייתי באוקראינה, וניהלתי בשלט רחוק ליל סדר גם בארה"ב. למצוא מי שיערוך את הסדר כבר לא היה בעיה בכלל, גם לא להזמין את האנשים כי הם באו בקביעות כל שנה והיו מרוצים מאוד.
"רק בעיה אחת היתה… השאלה הנצחית שנשאלת תמיד ומעולם לא נס ליחה… "כסף מנלן?". מאיפה מביאים את הסכום הנדרש לממן כזה ליל סדר? העלות של זה היא כ-15 אלף דולרים לשני לילות סדר מדי שנה בשנה. לא סכום מבוטל.
"אני צריך 'להרים פסח', אבל אין לי מאיפה? נו… מה עושים? בטח כבר הבנתם לבד. 'מרימים אותו' בפורים!
"כך התחלתי לנסוע לארה"ב לפורים, כדי 'לשנורר' כסף עבור עריכת ליל הסדר בלונג ביץ'.
"אבל לגייס 15 אלף דולרים ביום אחד זה לא פשוט, גם לא בפורים ואפילו לא כשזה בארה"ב…
"התברר לי שיש שם באמריקה 'פורים'דיגע יידן'. – 'יהודים של פורים'. אלו אנשים שזכו ב"ה לעשירות גדולה, אבל כל השנה הם לא כל כך תורמים כסף, יש להם את המוסדות שהם מחזיקים לבחירתם, ואם מגיע מישהו לבקש תרומה, הם נותנים לו כמה דולרים, לא יותר.
"בפורים הם פותחים את השערים, את הלב וגם את הארנק. הם יושבים במשך שעות ואנשים נכנסים ומבקשים וגם מקבלים נתינות הגונות. כבר היה לי ניסיון, כי גם בשנים קודמות נסעתי לארה"ב לפורים כדי לגייס כספים עבור הפעילות באוקראינה, אבל עכשיו לקחתי על עצמי כזה עול של עוד 15 אלף דולר כל שנה, כך שהצלחתי להשקיע בצורה רצינית יותר מתוך מטרה להשיג את הסכום המבוקש.
"ומה עושים כדי לגייס את הכסף? קודם כל מביאים מכתבי המלצה, אלבום עם תמונות שנועדו לקרב את לב התורם לפעילות, וגם… לרקוד! ב"ה הקב"ה זיכה אותי ביכולת לרקוד, אני ירושלמי שורשי ב"ה, והאמריקאים מאוד אוהבים לראות ירושלמים רוקדים. אז אני הלכתי, הרמתי רגליים וידיים, וככל שהריקוד היה יותר נלהב, כך היה יותר כסף לטובת פעילות של קירוב יהודים. חשבתי לעצמי שבריקוד הזה אני מקיים כמה מצוות במקביל, גם משמח את עצמי, גם את הצופים, וגם מגייס כסף לקרב יהודים לאביהם שבשמים. כשהזעתי שם, זאת היתה לא סתם זיעה של מצווה, אלא זיעה של כמה וכמה מצוות, בלי עין הרע.
"כמובן שזה לא קל. לכל עשיר יש את השעה שלו שהוא מקבל קהל, כל אחד במיקום אחר, יש כאלו שמתאגדים כמה ביחד ומחלקים שם תרומות במשותף, יש כאלו שמקבלים קהל בבוקר ויש כאלו שמקבלים קהל רק אחר הצהרים.
"הייתי עובד קשה בפורים, אבל ב"ה כיסינו מדי שנה את ההוצאות של ליל הסדר בלונג ביץ', וגם הכנסנו תרומות למימון הפעילות באוקראינה.
"אני לא אשכח את אותו עשיר שהיה מארגן כל שנה 'כולל פורים', במסגרתו למדו עשרות בחורים במשך שעות בליל פורים, אחרי חצות הלילה סיימו את הלימוד, והיו יושבים לסעודה. אני הייתי בא לשם בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר כדי לרקוד שם, וכל שנה הייתי יוצא ממנו עם זוג תפילין מהודרות עבור נער בר מצווה אוקראיני. כל שנה הוא היה קונה זוג אחד של תפילין, ומביא לי תפילין מוכנות, כשנסעתי לפסח לאוקראינה, הייתי מאתר נער בר מצווה שהיתה לי סיבה לחשוב שהוא באמת יניח את התפילין, והייתי נותן לו אותן במתנה.
"כמובן שכדי לרקוד בשלוש וחצי לפנות בוקר, צריכים לחלק את הלילה, לישון קצת לפני וקצת אחרי, אבל לתת תפילין לילד יהודי, תפילין שאולי הוא יניח כל ימי חייו בזכות הריקוד הזה, זה שווה את המאמץ!
"כך, מידי פורים הייתי 'מרים את פסח', בסייעתא דשמיא, וראיתי שזה בכלל לא בדיחה!!!".
פורים בבית סבא
כמובן שכדי לעשות דברים כאלו משלמים מחיר. לא זכיתי לחוות הרבה שנים פורים עם המשפחה ועם הילדים שלי, אני זוכר את הגעגוע שהיה בי לחגוג את הפורים עם הסבא הרה"צ רבי אלעזר בריזל זצ"ל, הפורים אצלו היה חוויה מאוד מאוד מיוחדת, ונאלצתי לוותר עליה.
בצעירותי, היינו הולכים לסבא כל שנה בפורים ויושבים אצלו במשך שעות. היינו מתפללים שחרית בקרלין ברח' יואל, שם שותים מיד אחרי התפילה ורוקדים מספר שעות, לאחר מכן היינו באים לסבא, אני הגעתי עם אבי מורי וגם שאר הדודים היו באים, כולם היו שתויים או שתויים למחצה, והיה שם מעמד מאוד מאוד מיוחד, עם שמחת פורים אמתית מויראדיג…
לסבא שלי היו חסידים רבים, כל השנה היו באים לבקש ממנו ברכות, ובפורים זה היה ממש במספרים גדולים, וכל זה תוך כדי שאנחנו רוקדים ושרים שם.
באופן מיוחד אני זוכר מקרה שבו אחד השכנים של סבא זצ"ל, הגיע אליו בפורים, וסיפר שיש לו בן שנשוי כבר כמה שנים ועדיין לא זכה לילדים. סבא שלי בירך אותו שיזכה בעז"ה לזרע של קיימא, אבל השכן לא הסתפק בכך, הוא דרש הבטחה. לאחר כמה פעמים שעמד על כך בתוקף, קם סבי, וביקש שכל הנוכחים כאחד יגזרו בגזירה שלאותו זוג חשוך ילדים ייוולד בן! כל הנוכחים, וגם אני הקטן בכללם הסכמנו אתו פה אחד, ולתקופת השנה נולד להם בן!
כמובן שזה לא היה קל לוותר על פורים בירושלים, פורים אצל סבא, פורים עם המשפחה, פורים בקרלין, כל אחד בפני עצמו שווה הון רב, אבל הרי היתה לי שליחות למלא, וב"ה מילאנו אותה במשך שנים רבות בחסד ה' עלינו כל הימים.